האוניברסיטה העברית מבקשת מבית המשפט המחוזי בירושלים לבטל את דרישת העירייה לתשלום היטלי פיתוח וסלילה בסך 161 מיליון שקל בגין קמפוס הר הצופים. האוניברסיטה גם מבקשת לאחד את הדיון בעתירתה זו יחד עם עתירה קודמת, העוסקת בדרישה דומה בסך 128 מיליון שקל בגין קמפוס ספרא בגבעת רם. האוניברסיטה טוענת (31.7.22), כי מדובר בהיטלים אותם דורשת העירייה "באופן קפריזי ושרירותי". לדבריה, בקמפוס הר הצופים מדובר במבנים הקיימים מזה עשרות רבות של שנים, ואשר קיבלו היתרי בנייה לפני 60-50 שנה - מה שמלמד שבזמן אמת לא היה חוב כלשהו של האוניברסיטה כלפי העירייה. דרישותיה של העירייה מתייחסות גם למבנים שהופקעו מהאוניברסיטה, הן הוצאו בהתיישנות ושיהוי כבד, הן לקוניות ואינן מפרטות את העבודות הנטענות ומתעלמות מכך שהאוניברסיטה מימנה בעצמה את הקמת התשתיות סביב המתחם בהר הצופים - היא אומרת. לדברי האוניברסיטה, עם קבלת דרישת התשלום היא מצאה מסמכים רבים משנות ה-1970 וה-1980 המלמדים בבירור, כי היא השקיעה בתשתיות הכבישים והתיעול סביב המתחם ועשתה זאת בתמיכתו של ראש העירייה דאז, טדי קולק. לדבריה, מדובר ב-100 מיליון שקל בערכים ריאליים, כולל למשל בסלילת כביש למלון היאט (כיום מלון דן) שבשיפולי הר הצופים. האוניברסיטה מבקשת מבית המשפט להעביר את נטל ההוכחה לעיריית ירושלים, כך שהיא זו שתהיה חייבת להוכיח את הבסיס לדרישתה - ולא שהאוניברסיטה היא שתצטרך להפריך אותה. לשיטתה, על העירייה להוכיח שלא גבתה את ההיטלים בזמן אמת, להסביר מדוע נמנעה מגבייתם, להראות שכיום היא גובה אותם בצורה שוויונית ולא רק מבעלי כיסים עמוקים כמותה, ושגביית ההיטלים כיום - כאשר כל העבודות בוצעו זה מכבר - אינה יוצרת לעירייה עודף הכנסות שאינן מגיעות לה. לדברי האוניברסיטה, הנימוק היחיד שנתנה העירייה לדרישת התשלום התייחס לעבודות הרכבת הקלה הסמוכות להר הצופים, אך ללא כל פירוט ולדעת האוניברסיטה גם ללא כל הצדקה, ואף תוך סתירת ההסכמים ביניהן לפיה האוניברסיטה לא תידרש לממן עבודות אלו. היא טוענת, כי העירייה נוהגת בצורה שיטתית לגבות רק מבעלי כיסים עמוקים את התשלומים הקשורים לרכבת הקלה, ובמקביל - אינה גובה היטלים בצורה יזומה מהרוב המכריע של בעלי הנכסים בעיר, אלא רק בצורה חלקית ורק כאשר הם מבקשים היתרי בנייה. העתירה הוגשה באמצעות עוה"ד טל אזרואל, עידן שרון ומאיר בן-אדמון, וטרם הוגשה תגובת העירייה.