יו"ר ועדת חוץ וביטחון, ח"כ רם בן ברק: "אנחנו נמצאים בסופו של המבצע שהיה מבצע מוצלח מאוד, שהשיג את המטרות. למדנו שהיכולת של צה"ל לנהל מערכות כאלה תלוי מאוד ביכולת האזרחית שלו. יש הרבה מה לעשות מצד הממשלה. אנחנו משקיעים ומפתחים מערכות הגנה אבל כל זה לא שווה ללא יכולת האזרחים למגן את עצמם בבתיהם. מטרתנו להאיץ את מיגון היישובים אף מעל שבעה ק"מ ובכלל לחשוב על תוכנית לאומית למיגון הערים. המשימה שלנו ושל ח"כ נירה שפק לוודא שהדברים האלה מיושמים ועל כל המשרדים להביא תוכנית יותר מקיפה. לא עשינו מספיק וצריך לקדם את זה". יו"ר הוועדה למוכנות העורף, ח"כ נירה שפק, אמרה: "צריך לתת מענה ופיצוי מהיר לתושבים. אנחנו על שעון חול וככל שנספיק יותר נציל יותר חיי אדם. ממבצע 'שומר החומות' גילינו מה שנכתב בדוח המבקר משנת 2020 לא יושם, יש כשלים שרובם לא טופלו. לכ-2.5 מיליון תושבים בישראל אין מיגון תקני בסמוך למקום מגוריהם. תוכנית שנתית לא גובשה ולא הוקצה לה תקציב. מקלטים ציבוריים סמוך לקו הגבול אינם כשירים ואין תנאים פיזיים נאותים לשהות בהם. תוכנית הפינוי של קריית שמונה ושדרות וישובים בקווי העימות לא הושלמו. פעלנו במספר נושאים - הכנת תוכנית פינוי יישובים, דגש על הסברה של פיקוד העורף לאוכלוסייה, כיתות כוננות, מוסדות רווחה, מרכזי החוסן, כבישים תשתיות כאשר נושא בעלי החיים שעדיין שלא הספקנו לטפל בו".

תמיר עידאן, ראש רשות מועצה אזורית שדות נגב: "בעניין הפינוי היו שתי בעיות, קיבלתי אישור לפנות יישובים צמודי-גדר בלבד ולא יכולנו לתת מענה ליישובים רחוקים יותר. בנוסף, הפינוי הצבאי עליו מדברים עדיין לא סגור וברור עד הסוף, אין חוזים נצורים וברורים לאן כל יישוב מפונה ועוד. קשה מאוד לפנות מעכשיו לעכשיו וצריך להתייחס לזה. יש מספר רשויות שאין בהם מרכזי הפעלה בגלל העדר תקציב. בסוף המבצע יש ירי מסיבי ולכן לפני הפסקת האש צריך להנחות בצורה מסודרת את התושבים להיכנס כבר למרחבים מוגנים. עשינו זאת באופן עצמאי ולא הגיע מפיקוד העורף. יש לתת מענה לנושא המיגון של מבני הציבור שעדיין אינם ממוגנים".

אופיר ליבשטיין, ראש מועצת שער הנגב: "תוכנית ההפוגה עבדה טוב במהלך המבצעים האחרונים. בנושא הפיצויים צריך לפעול שזה יצא לפועל לכל מי שאסור היה לו לצאת לעבודה ולעסקים. אסור לתת לאנשים להרגיש שמושכים אותם ושהם נשארים מאחור" יורם לרדו, ראש רשות החרום הלאומית (רח"ל): "התחושות משומר חומות היו לא טובות. מלכתחילה חשבנו לתת לראשי המועצות את הכלים, כי הם מכירים את האוכלוסיות שלהם. אחד הדברים החשובים הייתה ההחלטה מתי העיתוי של הפעלת תוכנית הפינוי. ראשי המועצות לקחו חלק עם חוזים נצורים תוך תגבור האתרים ולמדנו לעבוד עם התקשרויות ותוך כדי ימי המבצע. בין פיקוד העורף לרח"ל לא היו פערים לאומיים בתחום המשק והאספקה הייתה סדירה. על-פי התאמה יישובית וקהילתית נבנתה ותוקצה תוכנית להוצאת יישובים לריענון, סה"כ יצאו כ-8,000 מתושבי העוטף ושדרות. המלצתנו לעגן את תוכנית 'משב הרוח' בתוך החלטת הממשלה".

יו"ר הכנסת, ח"כ מיקי לוי, ציין את חשיבותו של הדיון ואמר: "יישר כוח על כל העשייה. יש כמה נושאים שצריך לטפל בהם. יש דיונים במליאה ובוועדת הכספים. לא בטוח שנצליח להכניס את הנושאים הללו ללא בסיס תקציבי וכלכלי אבל נעשה את המקסימום לטפל בהם". תא"ל לירון דונל, רמ"ט פיקוד העורף, הסבירה בדיון כי "היה ניסיון לאזן בין שגרת חרום, הצלת חיים ותפקוד המשק. בימים אלו, צה״ל בלמידה של המערכה ועל כן נעשית הפקת לקחים ואיסוף נתונים על אודותיה. ממה שניתן לראות את הנתונים: 952 שיגורים לעבר ישראל ו-24 נפילות בשטח בנוי. מניתוח ראשוני של הנתונים, מוקד המטחים היה על שדרות ואשקלון. האוכלוסייה פעלה באופן אקטיבי, נשמעה להנחיות. ניכר כי עיקר הפציעות היו בריצה למרחב המוגן. מבדיקה שלנו, הייתה עלייה משמעותית בכניסות לפורטל החרום הלאומי, שימוש ביישומון פיקוד העורף ומכאן חלה ירידה בכמות השיחות למוקד 104. היא הוסיפה בהקשרי המיגון כי "במהלך המבצע נפרשו 26 מיגוניות בדרום, במיקוד העיר אשקלון. וציינה כי המלצות הפיקוד היא יצירת תוכנית בהקשרי מיגון העורף לטווח של עד 20 קילומטר מרצועת עזה. ותוכנית רב-שנתית שנועדה להקיף ולטפל במרכזי ההפעלה בדגש על עצמאות וריבונות הרשות לתפעול בעת חרום". אילן ברוש, מנהל אגף חרום, משרד הרווחה: "יש לתת לראש הרשות לפעול להפגה של תושבים גם ביישובים שמעבר למה שנקבע. לגבי סוגיית אזרחים עם צרכים מיוחדים, הפעלנו את מרכז החרום ואלה פונו לפי בקשת הרשויות. הטיפול היה מסודר ונכון. המשרד תיקצב 2.4 מלש"ח לצורך מענים למחלקות הרווחה ברשויות עד 40 ק"מ". אלי מועלם, ראש אגף חרום, משרד הפנים: "אסור לבטל את התוכנית הצבאית ויש לחדד ולחזק את תוכנית הממשלה של 'מלון אורחים' להתמודדות עם אירועים עתידיים".

גדי ירקוני, ראש מועצה אזורית אשכול, התייחס אף הוא למיגון המבנים והוסיף: "חייבים לתת מענה להכשרת והכנת הדרכים והכבישים הצדדיים". איתמר רביבו, ראש מועצת חוף אשקלון, אמר כי לדעתו יש לחשוב ולאפשר לתושבים שלא יצאו להפוגה גם השבוע, לאחר סיום המבצע לצאת ולהתרענן. יו"ר ועדת המשנה, שפק, אמרה כי: מדובר בנקודה חשובה. יש אנשים שצריכים את זה יותר מאוחר וצריך לאפשר להם. אנשים שלא יצאו מסיבות שונות, טיפלו במשקים, חקלאים, רכזי ביטחון ועוד. ושאלה האם יש תקציב ואפשרות כן לאפשר לאלה שרוצים לצאת לריענון?" בתגובה אמר ראש רח"ל, לרדו: "כי רציונל התוכנית הנוכחית מדבר על צורך מבצעי. פינו בזמן שלא ניתן לנהל אורח חיים סביר בין 0 ל-4 ק"מ מהגדר. לנושא המשך יציאה להתרעננות, צריך למצוא פתרונות אבל אי-אפשר במסגרת התוכנית הקיימת". דן נימני, רפרנט ביטחון באגף התקציבים של משרד האוצר, אמר כי "הוקצו 320 מלש"ח לטובת תוכנית מיגון לעיר אשקלון והעברת הכסף נמצאת כרגע על שולחנה של ועדת הכספים". היו"ר שפק: "זה לא נותן מענה. האם יש התייחסות לנושא שדיברנו על מתן אפשרות להתרעננות גם אחרי לחימה. אני מבקשת לבחון את הנושא הזה". נועה חסדאי, מנהלת חמ"ל משרד הבריאות: "אנחנו מפעילים חמ"ל 24 שעות ובמהלך כל השנה. באירוע הזה בית חולים ברזילי עבר ב-3 באוגוסט עבר אימון מטה משגרה לחרום וזה סייע להתארגנות במהלך המבצע. רמת הכוננות עלתה בכל מוסדות הבריאות לפי סט הנחיות מאוד מסודר. עקב האכילס הם פערי המיגון למשל כאשר צריך לנייד חולים למקום אחר כדי לקבל טיפול". שפק: "איך דואגים לכך שעובדים חיוניים כמו רופאים, אחיות והמערכת הרפואית נותנת מענה לתושבים שצריכים טיפולים שונים? למשל פתיחת חמ"לים רפואיים להתייעצות עם רופאים בזום והנגשת שירותים רפואיים שוטפים". חסדאי, משרד הבריאות: "השירות המשיך להינתן והם פעלו במקום מה שנסגר בגלל הצורך ומענה להתגוננות . היה תגבור שירותים רפואיים בטלפון ובזום יחד עם המשך טיפול בחולים ששוחררו לבתיהם והיו צריכים המשך טיפול. נפתחו קווים לסיוע נפשי טלפוני בקופות החולים, סרטונים על התמודדות נפשית בחרום נערכו פניות יזומות למטופלים מוכרים. סה"כ יש ירידה במספר נפגעי החרדה בבתי החולים".

תומר גלאם, ראש עיריית אשקלון, אמר: "הייתי שמח שגם אשקלון הייתה מקבלת תוכנית להפוגה, לפחות לילדים עם צרכים מיוחדים ואוכלוסיות שונות". הוא הצר על נושא תוכנית המיגון ותקצובה וציין: "היינו אמורים לקבל 320 מלש"ח שגם כך נותן מענה ל 60% מיגון. וזה מעט עם יישום ארוך מדי. לטענתו, "אשקלון לא מקבלת כלום. מדברים רק על יישובי העוטף. המדינה צריכה להתעורר ולקבל החלטות קונקרטיות לאשקלון". "קיבלנו 8 מלש"ח ממשרד הביטחון כדי לשפץ מקלטים ציבוריים. זה לא הגיוני, יש פערים. יש 164 אלף תושבים ואתם צריכים להסתכל להם בעיניים. כל מבצע ניתן גיבוי מצד תושבי העיר אבל הזלזול חייב להיפסק. אם יהיו פה מאות הרוגים מישהו יצטרך לשלם את המחיר על זה". לדברי ראש העירייה, הוא צריך לקצץ מהרווחה, מהקייטנות ומהתקציב העירוני כי העיר לא מקבלת דבר. יו"ר ועדת המשנה, ח"כ שפק, בתגובה: "אנחנו רוצים לשמוע ולהבין את הדברים ולטפל בהם. יש דברים שנעשו וזה לא מספיק. מנכ"לית משרד ראש הממשלה אמרה לי שהיא מקדמת בעדיפות תוכנית לעיר אשקלון. המצב לא טוב ומה שנתנו הוא פלסטרים והוא לא מספיק. אני מקווה שכל מי שפה שמע את האמירות הלגיטימיות שלך". טליה לבנון, מנכ"ל הקואליציה לטראומה: "יש 800 מטופלים במרכזים ובתוך יומיים היו 160 מטופלים שקיבלו סיוע. אנו צופים שכאשר יסתיים החופש הגדול יהיה גל של פניות ואנחנו נערכים לכך. הורים צעירים פנו לקבל עזרה איך מתווכים את הדברים לילדים ואלה שחוו זאת פעם ראשונה. הייתה התמודדות עם נושא העולים החדשים שלא היה פשוט להגיע אליהם כגון: עולים מאוקראינה, והמשך הטיפול בסוגיית העובדים הזרים שנמצאים במקום". מיכל קלה בן חמו, ראש אגף ביטחון, משרד התחבורה: "יש לנו תהליך מוסדר ומובנה, יש הערכות מצב רציפות. אנחנו נותנים מענה לכל נושא הנמלים ומענה לסוגיית התחבורה ציבורית בתיאום עם פיקוד העורף. אנחנו עושים הכל שהתחבורה הציבורית תפעל כסדרה ומשתדלים להיכנס לכל הצירים האפשריים. התעופה האזרחית פעלה כסדרה". שפק ציינה כי "קווים לא יכלו להיכנס ליישובים ומדובר במרחב כפרי. מי שרצה לעבוד לא יכול לצאת. הייתה דרישה לשאטלים. תעשו חוזים נצורים לשאטלים ייעודיים אני מבקשת שתעשו זאת. גם בנושא הכבישים הצדדיים יש לטפל, יש צירים שנוסעים בהם גם באופן יום יומי".

ח"כ ולדימיר בליאק: "ביום חמישי בוועדת הכספים נערוך דיון מבחינת הפיצויים. מס רכוש כבר ביצע הערכת נזק ברוב המקומות. אני שמח שמנכ"לי המשרדים אשרו שמהיום שהחלו המגבלות לפני המבצע אושר שיתחילו לשלם פיצוי בשל ירידה עסקית והפסד ימי עבודה וכדומה". יו"ר ועדת חוץ וביטחון, ח"כ בן ברק, ויו"ר ועדת המשנה, ח"כ שפק סיכמו את הדיון. בן ברק: "עלו מספר דברים שצריכים לטפל בהם והם יטופלו. הדרכים העוקפות שנותנות מענה גם בחרום צריכים להיות מטופלות. מיגון העורף, אנחנו חייבים לייצר תוכנית לאומית כך שבכל בית בישראל יהיה ממ"ד. אין לנו ברירה! אשקלון צריכה לקבל תוכנית לאומית ייחודית, היא לא עוטף אבל היא מאוימת והיא עיר גדולה וחשובה". שפק: "כשהתחלתי בתפקיד, הייתה לי בטן מלאה בכל נושא המוכנות של העורף. הייתה לנו שנה שלמה וסה"כ היום אני יכולה לומר שהמבנה היום הוא מבנה טוב וצריך לחזק ולשפר אותו. חייבים שהכל יהיה ממוגן ולראות מה הפערים על-מנת ליצור רציפות תפקודית. משרד האוצר צריכים לבוא עם תשובות ולתת מענה בנוגע לתקציבים הנדרשים. בסוף, אורך הנשימה שלנו יוכתב על-ידי האזרחים והרשויות המקומיות וחוסנם הוא קריטי. אסור לנו לנוח על זרי הדפנה צריך להמשיך ולתת ענה לכל הסוגיות הללו".