בסוף השבוע פורסם כי עיריית נתניה תגביל את מספר המתרחצים בחוף הנפרד לאלף איש בלבד, דבר העשוי להקשות על המתרחצים היות שלא ניתן יהיה לדעת מראש אם התמלאה מכסת המשתמשים בחוף בכל זמן נתון. בעקבות כך ומחשש כי צמצום מספר המשתמשים בחוף יביא לעומס רב על שאר החופים בארץ בדקו כאמור בלשכת מקלב ומצאו כי מספר החופים בארץ אינו עולה בקנה אחד עם מספרם באוכלוסייה של הדתיים. בין החופים נכללים גם החופים בדרום הארץ כגון באילת וכדומה, כך שבאופן מעשי הרי שמדובר במספרים פחותים בהרבה. מקלב פנה עם נתונים לשרת הפנים איילת שקד בבקשה, להכשיר חופים נפרדים נוספים עבור הציבור הדתי והחרדי. רבים מהחופים הנפרדים אינם עולים ברמתם לעומת חופים אחרים בארץ ורצועת החוף שהוקצתה עבורם קטנה יחסית ליתר החופים. במיעוט קטן מרצועות החוף ישנם חופי רחצה מוכרזים, ורוב החופים הם אסורים לרחצה או חסרי סטטוס. כך, בים התיכון חופים מוכרזים מהווים רק 7.6% מרצועת החוף; בכנרת 10%; בים המלח 3.2%; בים האדום 0.63%. מיעוט יחסי של חופים מוכרזים מאפיין את כלל הרשויות החופיות בישראל. על-פי נתונים של מרכז המחקר והמידע של הכנסת עולה כי מחסור בחופים מוכרזים לרחצה ובשעות בהן ניתנים שירותי הצלה עלולים להביא רוחצים להתרחץ בחופים או בשעות שאין בהם שירותי הצלה ובכך לסכן את חייהם. מהנתונים המוצגים במסמך עולה כי רוב הטובעים למוות - 54 מתוך 65 - טבעו כאשר רחצו מחוץ לחופים מוכרזים או מחוץ לזמני הרחצה המותרים.