משרד האוצר העביר (יום ד', 17.8.22) למזכירות הממשלה את תוכנית התקציב הרב-שנתית לשנים 2023-2025 (נומרטור). התוכנית כוללת הידוק של מגבלת ההוצאה הממשלתית השנתית, בשל פער גדול שקיים בין מחויבויות הממשלה לבין מגבלת ההוצאה המותרת הנוכחית. לתוכנית יכולה להיות משמעות אך ורק אם הגורמים הפוליטיים שמובילים את הממשלה המכהנת יצליחו להרכיב ממשלה ולגבש קואליציה אחרי הבחירות שיתקיימו ב-1 בנובמבר.
על-פי חוק המסגרות ולנוכח התחזיות המקרו-כלכליות הנוכחיות, הגידול השנתי הנומינלי הממוצע המותר בתקציב המדינה בין השנים 2023 עד 2025 יעמוד על סכום של כ-23.1 מיליארד שקל. מגבלת ההוצאה המותרת צפויה לגדול מ-466.5 מיליארד שקל בשנת 2023 לכ-486 מיליארד שקל בשנת 2024, ולכ-513 מיליארד שקל בשנת 2025.
מגבלת ההוצאה לשנים 2023 עד 2025 נמוכה במעט בפרסום הנוכחי מגובהה על-פי הפרסום הקודם, וזאת לאור התבהרות נתונים מקרו-כלכליים ובראשם האטת הגידול הדמוגרפי הממוצע, אשר מהווה את מרכיב ההצמדה הריאלי העיקרי בנוסחת חישוב מגבלת ההוצאה.
קיים פער גדול בין סך מחויבויות הממשלה לבין מגבלת ההוצאה המותרת הנוכחית, אשר עומד על למעלה מ-20 מיליארד שקל בשנות התוכנית הרב-שנתית. "על-מנת לשמור על המסגרות והכללים הפיסקליים, פער זה מצריך צעדי התכנסות מצד הממשלה בצד ההוצאה", נכתב בתוכנית הרב שנתית.
על-פי המסמך, צעדי ההתכנסות האפשריים בצד ההוצאה הם הפחתה של הוצאות הממשלה בתחומים האזרחיים או הביטחוניים. בנוסף לכך, ככל שהגרעון בפועל יהיה נמוך יותר, כך נטל תשלומי הריבית בגין החזרי חוב בשנים הבאות יפחת באופן שייצור חיסכון תקציבי. חסכון זה ימתן את הצורך לבצע הפחתות בתקציבים
האזרחיים או הביטחוניים בשנים הבאות. עם זאת, יש לציין כי בשלב זה צפוי בשנים הבאות גידול בתשלומי הריבית ביחס לשנים האחרונות, הנובע מהשפעות הקורונה והצורך לגייס חוב בהיקף גדול מהרגיל בכדי לאפשר את הוצאות התקציב והתוכניות הכלכליות להתמודדות עם הקורונה.
תוכנית התקציב הרב-שנתית כוללת, עבור כל אחת משנות התקציב הנכללות בה: תחזית הצמיחה, סכום ההוצאה הממשלתית הצפוי, תחזית הכנסות המדינה, תחזית הגרעון הכולל, מגבלת ההוצאה המותרת, סכום הגרעון המותר וכן את ההפרשים בין סכום ההוצאה הממשלתית הצפוי למגבלת ההוצאה המותרת ובין תחזית הגרעון הכולל וסכום הגרעון המותר.
פרסום תוכנית התקציב הרב שנתית מאפשרת למקבלי ההחלטות ולציבור הרחב לדעת מה היקף המחויבויות התקציביות שהממשלה קיבלה על עצמה בשנים עתידיות, אל מול המסגרות והיעדים הפיסקאליים שנקבעו בחוק.
