נגיד בנק ישראל, אמיר ירון, הודיע (יום ב', 22.8.22) על העלאת הריבית המוניטרית ב-0.75 נקודת האחוז ל-2%. שיעור ההעלאה תואם את התחזיות המוקדמות, אשר צפו העלאה של 0.75-0.50 נקודה. זוהי ההעלאה החדה ביותר בריבית מזה 20 שנה.
ההעלאה החדה נועדה להתמודד עם האינפלציה והיא עולה בקנה אחד עם המדיניות המוניטרית של רוב הבנקים המרכזיים החשובים (הפדרל ריזרב, הבנק המרכזי האירופי והבנק של אנגליה). העלאות אלו מיועדות לנסות ולהתמודד עם האינפלציה המואצת, תוך תקווה שניתן יהיה לווסת אותן כך שלא יובילו למיתון. העלאת הריבית מייקרת את האשראי והמשכנתאות, וכך אמורה לגרום להפחתת הביקושים ולהאטה בפעילות - אשר בתורם יורידו את המחירים. ואילו התייקרות המשכנתאות אמורה להקטין את הביקוש להן ואת היקף מכירת הדירות - וכך להוריד את מחירי הדיור.
החלטתו של ירון באה שבוע לאחר שהתפרסם מדד המחירים לחודש יולי, אשר עלה ב-1.1% - שיעור חד מן הצפוי. מתחילת השנה עלה המדד ב-4.4% וקצב האינפלציה השנתי הגיע בחודש שעבר ל-5.2% - הרבה מעל יעד האינפלציה של בנק ישראל, העומד על 2% בלבד. האינפלציה בישראל אומנם נמוכה משמעותית מאשר בארה"ב (8.5%),
האיחוד האירופי (8.9%) ובריטניה (10.1%), אך היא גבוהה בהרבה מהשיעור אליו התרגלה בישראל; הממוצע בעשר השנים האחרונות היה 0.5%, ובשנת 2021 היא עמדה על 2.8%.
האינפלציה המואצת בישראל ובעולם נובעת משני גורמים מרכזיים: ההתאוששות מן הקורונה שהביאה לעלייה בביקושים, לצד קשיים בשרשרת האספקה בשל סגרים חוזרים ונשנים בסין וקושי של היצרנים לעמוד בביקושים המוגדלים; והמלחמה באוקראינה, שהזניקה את מחירי האנרגיה והמזון - אם כי הם שבו וירדו, אך קיים חשש מפני התייקרויות נוספות (בעיקר של האנרגיה) לקראת החורף. ישראל מושפעת בצורה ישירה מן המתרחש בעולם, בשל תלותה בייבוא של חומרי גלם ובייצוא של תעשיה, חקלאות והיי-טק.