מחקר ראשון מסוגו שערך המשרד להגנת הסביבה הוכיח את הקשר שבין פליטות מזהמים לאוויר לבין הדירוג החברתי-כלכלי של רשויות מקומיות. על-פי המחקר - ככל שדירוג מועצה מקומית נמוך יותר, כך הפליטות בה גבוהות יותר. עוד עולה מבדיקת כלל סוגי הרשויות יחדיו (עיריות, מועצות מקומיות ומועצות אזוריות), כי ברשויות בדירוג חברתי-כלכלי 6-7, שבהן מתגורר מעמד הביניים, כמות הפליטה היא הגבוהה ביותר. בעיריות, עיקר הפליטות בדירוגים באשכולות 4 עד 7, עם דגש על פליטה מתעשיה וייצור חשמל בדירוג 4 - רמלה, קריית גת, דימונה, מגדל העמק, ערד, עכו ועוד). במועצות אזוריות עיקר הפליטות בדירוגים 6 ו-7, עם דגש על פליטות מתעשיה וייצור חשמל, גידול בעלי חיים ושריפת פסולת צמחית. במועצות מקומיות נרשמה רמת פליטה נמוכה מכיוון שאין בהם אזורי תעשיה ותעסוקה, אם כי חלק ניכר מהפליטות שכן מתרחשות במקומות אלו, הן משריפה לא חוקית של פסולת עירונית וחקלאית ושריפת עץ לחימום ביתי. במועצות מקומיות, ככל שהדירוג הסוציו-אקונומי נמוך יותר, רמת הפליטה גבוהה יותר. השרה להגנת הסביבה, תמר זנדברג: "המחקר מצביע על המיקומים והמדדים הקשורים לזיהום אוויר מתעשיה (פליטות גבוהות בערים בדירוג 4) וכן מצביע על הפגיעות הגבוהה של האוכלוסיות המוחלשות ביותר (דירוג 1-3) לזיהום משריפות פסולת. הנתונים חשובים למשרד להגנת הסביבה ולכלל הממשלה כדי לפעול להפחתה וצמצום זיהום אוויר מתעשיה, ייצור חשמל ושריפות פסולת שפוגעים באיכות האוויר ומזיקים לחיי הישראלים".