הרבנות הראשית מסרה לבג"ץ הודעה מטעה לכאורה על עמדתה בנוגע לרפורמת הכשרות שיזם השר לשירותי דת לשעבר, מתן כהנא - עולה (יום ד', 31.8.22) מפסק דין של בית המשפט העליון. הרבנות הציגה בבג"ץ עמדה מתונה ביחס לרפורמה, בניגוד להתקפותיה החריפות עליה ולצעדים שבכוונתה לנקוט נגד רבנים שישתתפו ביישומה - ועל בסיס עמדה זו ביקשה לדחות את העתירה נגדה. הרפורמה שיזם כהנא מאפשרת לרבנים מקומיים להעניק הכשרים גם מחוץ ליישובים בהם הם מכהנים, והחל מן השנה הבאה - גם לקבל הכשרים מגופים פרטיים שאינם הרבנות (בהתאם לתנאים שאמורה לקבוע הרבנות). הרבנות הראשית, השולטת כיום במידה רבה על שוק הכשרות, מתנגדת בכל תוקף לרפורמה והביטויים בהם היא משתמשת נגדה הם מן החריפים ביותר שבלקסיקון הדתי-הלכתי. למרות זאת, לפני חודשיים מסרה הרבנות לבג"ץ בהתייחס לעמדתה הפומבית נגד הרפורמה, כי זוהי אומנם עמדת מועצת הרבנות הראשית - "אך אין בכך לגבור על הוראות החוק שמסמיכות את הרבנים לפעול מחוץ למקום מושבם". מניסוח זה, כפי שהוא מובא בידי המשנה לנשיאת בית המשפט העליון, עוזי פוגלמן, ניתן להסיק לכאורה, כי הרבנות אומרת שהיא עומדת על התנגדותה - אך ברור לה שהוראות החוק גוברות על התנגדותה. דהיינו, התנגדות עקרונית-הלכתית, אך הכרה בכך שאין היא יכולה למנוע את הפעלת החוק ויישום הרפורמה. אלא שבפועל, הרבנות ושני הרבנים הראשיים, הרב יצחק יוסף והרב דוד לאו, מנהלים מלחמת חורמה נגד הרפורמה - כולל לאחר שהפכה לחוק.

"הרמת יד בתורת משה"

באוקטובר שעבר, לאחר שהרפורמה אושרה בוועדת הרפורמות של הכנסת, טענו הרב יוסף והרב לאו, כי היא מהווה "הרס הכשרות, ומביאה לידי ביטוי מגמה לעקירת יהדותה של מדינת ישראל... כל מי שעיניו בראשו רואה את הרמת היד בתורת משה, סטייה מן הדרך שהתוו לנו גדולי ישראל. ההרס הרוחני במסווה של הרפורמה זו כסות עיניים שאחריתה מי ישורנו". אישורה הסופי של הרפורמה והפיכתה לחוק רק גרמו להחרפת התנגדותה של מועצת הרבנות, אשר אתמול - דהיינו לאחר הודעתה המתונה-יחסית לבג"ץ - החליטה לפעול נגד רבנים שישתתפו בה. המועצה הודיעה, כי ועדת הכשרות של הרבנות תזמן לבירור "רבנים פורצי גדר" שיתנו הכשרים מחוץ ליישוביהם, ובמידת הצורך אף תפעל להעמידם לדין משמעתי. היא גם הורתה ללשכה המשפטית של הרבנות להמשיך בפעולות אכיפה נגד רבנים אלו, ושבה ודרשה לבטל את הרפורמה. מהתבטאויות והחלטות אלו ברור, כי בפועל עמדתה של הרבנות איננה שהיא תמשיך להביע את דעתה אך תכיר במרותו של החוק - אלא שהיא תפעל בריש גלי לטרפד אותו, כולל בצעדים חריפים נגד רבנים שיפעלו על פיו. לפיכך נראה לכאורה, כי העמדה שמסרה הרבנות לבג"ץ הייתה מטעה וקשה להניח שהיא נמסרה בטעות או מתוך אי-הבנה מצידה של הפרקליטות; אותה עמדה אף הייתה משותפת למשרד לשירותי דת ולרבנות. הדברים עולים בפסק דין בעתירתן של חברת לי-בר קייטרינג יפרח ועמותת טבקה של יוצאי אתיופיה, בעקבות דרישתו (בשנת 2017) של רב העיר קריית גת, הרב משה הבלין, לבחון את יהדותם של עובדי החברה יוצאי אתיופיה כתנאי למתן כשרות מהדרין. לאחר שורה של גלגולים בנושא הוציא בג"ץ צו על תנאי, אשר הורה למועצה הדתית קריית גת לנמק מדוע היא מסרבת בצורה גורפת להעניק תעודות מהדרין; ולרבנות הראשית - לנמק מדוע לא תגבש נהלים ברורים למתן תעודות מהדרין ומדוע לא תבחן שוב את עניינה של החברה על פיהם.

התקבלה עתירה נגד רב העיר קריית גת

העובדה שהרפורמה מאפשרת לרבנים בכל הארץ להעניק תעודות כשרות, הייתה אחד הרכיבים בתשובתם של המשרד לשירותי דת והרבנות. הם טענו, כי בשל הרפורמה - אין מקום לעתירה, שכן החברה יכולה לקבל הכשר מרבנים אחרים. החברה הפנתה להחלטת מועצת הרבנות בינואר השנה, ולפיה "אין לרב ליתן כשרות שלא במקום כהונתו או במקום כהונת מרא דאתרא, מלבד מי שהוסמך לכך על-ידי מועצת הרבנות הראשית והעושה כן פורץ גדר". בתגובה לכך טענה הרבנות, כי זוהי עמדתה - אך החוק גובר עליה ולכן עמדה על דעתה ולפיה יש לדחות את העתירה. פוגלמן לא קיבל עמדה זו של הרבנות. הוא אומר כי העתירה התייחסה לרב הבלין ולכן האפשרות לקבל הכשר מרב אחר אינה עונה עליה. פוגלמן קבע, כי הרב הבלין אינו מוסמך להימנע באופן גורף ממתן תעודות כשרות מהדרין (צעד בו נקט כדי שלא יחויב להעניק תעודה שכזאת לעותרת - א.ל) ולכן הורה לו לשקול שוב את העתירה. פוגלמן דחה את העתירה הכללית נגד הרבנות הראשית, וזאת לאחר שהרבנות הודיעה שהיא גיבשה נהלים למתן תעודות מהדרין והיא תובא בקרוב לאישור המועצה. פוגלמן מציין, כי "חזקה על הרשויות כי יפעלו להסדרת הנושא במהירות הראויה, וזאת גם בשים לב לפרק הזמן שמתנהלת העתירה שלפנינו". הרבנות, המשרד והרב הבלין חויבו בתשלום הוצאות בסך 15,000 שקל. השופטים יצחק עמית ושאול שוחט הסכימו עם פוגלמן. את החברה ייצגו עוה"ד אליעד שרגא, אורי רזניק ואדווה בן-יוסף; את העמותה ייצג עו"ד תומר מרשה; את הרבנות והמשרד ייצגו עוה"ד דניאל מארקס ואבי טוויג; ואת הרב הבלין - עו"ד אביעד הכהן.