שופטי בג"ץ הוציאו (יום ד', 7.9.22) צו על תנאי נגד היועצת המשפטית לממשלה שדחתה את הצעתם לביטול המינוי הקבוע של מני מזוז, ומורים למדינה לנמק תוך שבוע מדוע מזוז לא ימונה ליו"ר זמני רק לצורך אישור הרמטכ"ל. מוקדם יותר דחתה היועצת המשפטית לממשלה, גלי בהרב-מיארה, את הצעת שופטי בית המשפט העליון להפוך את מינוי מזוז לזמני רק לצורך מינוי הרמטכ"ל. מיארה סירבה להצעה בטרם קיימה התייעצות עם ראש הממשלה יאיר לפיד בנושא. במקביל הודיע מזוז כי הוא מסרב למינוי זמני, ואם לא יאושר מינויו כמינוי קבע, לא יסכים להתמנות לתפקיד יו"ר הוועדה למינויי בכירים. השופטים נעם סולברג, יעל וילנר ורות רונן, הציעו כאמור בדיון בבג"ץ למדינה לשקול לבטל את המינוי הקבוע של שופט העליון בדימוס מני מזוז ליו"ר הוועדה למינויי בכירים - ולהפוך את המינוי של מזוז לזמני בלבד, ולא לשמונה שנים, וזאת רק לצורך הבחירה ברמטכ"ל המיועד, הרצי הלוי. הממשלה אישרה את מינויו של מזוז לתפקיד לפני כשבועיים לשמונה שנים, ובעקבות זאת הוגשה עתירה לבית המשפט העליון. הדיון בבית המשפט נערך בעתירה של ארגון "לביא" שהוגשה לפני כחודש נגד מינויו של מזוז ליו"ר הוועדה למינוי בכירים, בטענה כי הדבר נעשה בניגוד לכללי הריסון החלים על ממשלת מעבר. מינוי מזוז נועד בין היתר כדי לאשרר את מינוי הרמטכ"ל, שנעשה גם הוא בתקופת בחירות. השופט יוסף אלרון הורה ליועמ"ש להשיב לעתירה תוך עשרה ימים אך לא עצר את ההליך או את הצבעת הממשלה על המינוי. מינויו של מזוז אושר בממשלה באמצע החודש שעבר. בטרם האישור פנתה שרת הפנים, איילת שקד, לראש הממשלה החליפי, נפתלי בנט, בבקשה להפעיל את זכות הווטו שלו על המינוי. אך בנט טען כי הפעלת הווטו תסכן את מינוי הרמטכ"ל, שהינו הצעד החשוב ביותר בעיניו בשלב זה. בנט השיב לשקד ואמר במהלך הישיבה: "זה יהיה חוסר אחריות לא למנות רמטכ"ל בתקופה ביטחונית רגישה בלבנון ובעזה, לכן לא אטיל וטו. מדינת ישראל נמצאת במצב ביטחוני רגיש. חיזבאללה וכריש, מב"ם בסוריה, מבצע עלות השחר שהיה כעת בעזה. אנחנו נכנסים לסבב בחירות ולא יודעים כמה זמן זה יימשך. יש שני מועמדים, שניהם מצויינים. חייבים להניח את צרכי הביטחון מעל לפוליטיקה".