X
יומן ראשי
חדשות תחקירים
כתבות דעות
סיפורים חמים סקופים
מושגים ספרים
ערוצים
אקטואליה כלכלה ועסקים
משפט סדום ועמורה
משמר המשפט תיירות
בריאות פנאי
תקשורת עיתונות וברנז'ה
רכב / תחבורה לכל הערוצים
כללי
ספריה מקוונת מיוחדים ברשת
מגזינים וכתבי עת וידאו News1
פורמים משובים
שערים יציגים לוח אירועים
מינויים חדשים מוצרים חדשים
פנדורה / אנשים ואירועים
אתרים ברשת (עדכונים)
בלוגרים
בעלי טורים בלוגרים נוספים
רשימת כותבים הנקראים ביותר
מועדון + / תגיות
אישים פירמות
מוסדות מפלגות
מיוחדים
אירועי תקשורת אירועים ביטוחניים
אירועים בינלאומיים אירועים כלכליים
אירועים מדיניים אירועים משפטיים
אירועים פוליטיים אירועים פליליים
אסונות / פגעי טבע בחירות / מפלגות
יומנים אישיים כינוסים / ועדות
מבקר המדינה כל הפרשות
הרשמה למועדון VIP מנויים
הרשמה לניוזליטר
יצירת קשר עם News1
מערכת - New@News1.co.il
מנויים - Vip@News1.co.il
הנהלה - Yoav@News1.co.il
פרסום - Vip@News1.co.il
כל הזכויות שמורות
מו"ל ועורך ראשי: יואב יצחק
עיתונות זהב בע"מ
יומן ראשי  /  חדשות / מבזקים
יו"ר הוועדה גלעד קריב [צילום: נועם מושקוביץ/דוברות הכנסת]
הרפורמה לקיצור המרשם הפלילי
"לאזן בין פוטנציאל סיכון לחזקת החפות"
ועדת החוקה אישרה הגבלת מסירת מידע על תיקים תלויים ועומדים שלא הוגש בהם כתב אישום משרד המשפטים נעתר לדרישת יו"ר הוועדה לקצר בשנה את התקופות בהן יימסר מידע על תיקים פתוחים לצורכי העסקה ומתן רישיונות, ולהוספת קטגוריה נפרדת לעבירות מין ואלימות חמורה בהן תקופת המסירה תעמוד על שבע שנים
מסירת מידע
חוק המידע הפלילי ותקנת השבים-2019 קובע בין היתר, כי בכל עת שהמשטרה מוסרת מידע מהמרשם הפלילי לפי הוראות החוק, היא תמסור גם מידע על תיקים תלויים ועומדים. עם זאת, נקבע כי קבלת מידע זה הנמסר לגופים המעניקים רישיון, אישור, הטבה, תעודה או העסקה, תוגבל לתקופות שייקבעו בתקנות ע"י שר המשפטים בהתייעצות עם השר לבט"פ ובאישור ועדת החוקה. בדרך זו, כשחלפה התקופה ולא הוגש כתב אישום, לא יימסר מידע על התיק התלוי והעומד לגוף הזכאי, כך שלא יהוו חסם מפני השתלבות בתעסוקה, קבלת רישיון ועוד.

ועדת החוקה אישרה (יום ד', 7.9.22) את תקנות המידע הפלילי ותקנת השבים (סייגים למסירת מידע- הגבלת מידע על תיקים תלויים ועומדים שלא הוגש בהם כתב אישום), התשפ"ב-2022). התקנות אושרו בתמיכת היו"ר ח"כ גלעד קריב.
הן נועדו להגדיר את משכי התקופות בהן יימסר מידע על תיקים תלויים ועומדים שטרם התקבלה החלטה אם להגיש בהם כתב אישום, ביחס לגופים שהוכרו בחוק כזכאים לקבל מידע פלילי. עם זאת, התקנות מאפשרות ליועמ"ש לממשלה סמכות לאשר מסירת מידע על תיק תלוי ועומד לגופים, גם בחלוף התקופה שנקבעה, על סמך בקשה מנומקת, וזאת אם סבר כי בשל קיום נסיבות מיוחדות שיירשמו, קיים אינטרס ציבורי למסור את המידע.
משרד המשפטים נענה לדרישת קריב לקיצור תקופות מסירת המידע כך שבעבירות עוון יקוצר משך הזמן לשנתיים, ולקטינים ל-18 חודשים, בעבירות פשע ועוון מיוחד יקוצר לשלוש שנים ולקטינים לשנתיים ובעבירות פשע שדינן מעל שבע שנים יקוצר לחמש שנים לבגירים ושלוש שנים לקטינים. עוד לדרישת היו"ר הוספה קטגוריה של מין ואלימות חמורה כהגדרתן בחוק זכויות נפגעי עבירה - בהן תקופת מסירת המידע תעמוד על שבע שנים.
התקנות ייכנסו לתוקפן בעוד חצי שנה.
"כדרכם של חוקים מורכבים, מתחייבת חשיבה נוספת לאחר כניסתו לתוקף כאשר בכמה מקומות הליכה צעד אחד רחוק מדי", אמר קריב. "במציאות מתוקנת, בצד מדרגים המתכתבים עם חומרת העבירה, חייבת להיות התייחסות לפונקציונליות של הבקשה בגישה מצמצמת. לא דין בקשת מידע להעסקת אדם עם קטינים וחסרי ישע, למידע על העסקת אדם לפעולה אחרת המחייבת רישיון. לעיתים לקבלת הרישיון פוטנציאל הנזק יכול להיות יותר גדול בהשפעה האפשרית על חיי אדם, אך הנושא מחייב אולי אפילו תיקון חקיקה ראשית. יש לאזן את הדבר גם ביחס לתקנת השבים וחזקת החפות. בכוונתי לפנות לשר המשפטים וליועמ"שית שיוקם צוות שיבחן את השאלה מהם השיפורים שיש להכניס בחקיקה ובתחיקה. חייבת להיות הבנה שהמציאות המחשובית והטכנולוגית לא יכולה להכתיב את התוצאה הנורמטיבית".
עוד אמר: "נתוני המשטרה מתקפים את הנחת היסוד שטווחי הזמן בתקנות המקוריות ארוכים מדי. לכן, נציע קיצור של התקופות כמעט בכל הקטגוריות למעט בעבירות מין ואלימות חמורה. יש שאלה מה המשמעות לכך שרואים שהיחס בין פתיחת וסגירת תיקים בחלוף 5-4 שנים הוא יחס דרמטי של 1:15 ויש שאלה עד מתי סוחבים תיק. יש שאלה לגבי תיקי עבירות אלימות חמורה או עבירות מין כשאין החרגה פונקציונלית של קטינים או חסרי ישע - יש להכניס קטגוריה נפרדת כלפיהם וזה יאפשר איזונים נכונים יותר. התקנות לא יאושרו ללא קיצור לוחות הזמנים ובצר לי בהיעדר מענה הולם בחוק, החרגת עבירות המין והאלימות והצבתם ברף נוסף".

"פוגעים בהרבה אנשים"
[צילום: נועם מושקוביץ/דוברות הכנסת]

ח"כ שמחה רוטמן (הציונות הדתית): "באופן אבסורדי, ככל שהפשע חמור יותר מסירת המידע ארוכה יותר. כשנפתח תיק חקירה בפשע חמור, והוא טרם נסגר, נמסור את המידע לגבי החשוד ויהיו לכך השלכות רבות על העסקה. לפי טבלת עבירות פשע חמור שמסרה המשטרה, בשנה הראשונה 40% מהתיקים נסגרים ב-21% מהתיקים מוגשים כתבי אישום וכ-6% מב"ד. בשנה השנייה, כשאני מודיע שלאדם יש תיק עומד ותלוי, על כל אדם שהזהרנו מפניו בצדק, פגעתי ב-14/13 אנשים. בשנה השלישית זה כבר יותר גדול וברביעית המספרים כבר פי 20, כלומר על כל אדם שאזהיר מפניו בצדק אכתים 20 אנשים שהתיק שלהם עומד להיסגר בשנה הקרובה. יש לומר, שככל שהפשע יותר חמור אני פחות אטה למסור מידע ואנחנו בהיגיון הפוך ואנחנו פוגעים בהרבה אנשים. בעוון גם הכתם יותר קטן וגם המספרים יותר קטנים - פי 8 ולא פי 20. ככל שהעבירה חמורה יותר אני פחות אטה להדביק לו את הכתם. אם העבירה חמורה ויש להזהיר את הציבור תכניסו למעצר עד תום הליכים או תגישו כתב אישום ואל תפגעו בחפים מפשע. יש לקצר את התקופות בצורה דרסטית ככל שהעבירה חמורה. לפי הנתונים יש מעל 6,000 תיקי מב"ד הפתוחים 5-4 שנים".

כתם לאורך זמן
[צילום: נועם מושקוביץ/דוברות הכנסת]

עו"ד נירית להב קניזו ממשרד המשפטים: "כשאנחנו עומדים בפני מתן זכות חדשה להעסקה כמו מורה, נותן שירותי מטבע, ניהול בנק ועוד הרבה תפקידים, אנחנו אומרים שיש פוטנציאל סיכון שאנחנו רוצים לאזנו אל מול חזקת החפות. אין בכך אמירה שהרישום נזקף לחובתו של אדם וקבענו בחוק את ברירת המחדל שמב"ד לא יובא בחשבון אלא אם יש זיקה להעסקה כמו בעבירת אלימות - להעסקה בבי"ס. ככל שמתרחקים ממועד פתיחת החקירה הסיכוי להגיש כתב אישום יורד אך הטבלאות מציגות כמה תיקים ייסגרו וכמה כתבי אישום ייסגרו לפי המדרגות הישנות, אך בפשע חמור בחלוף שנה 40% מהתיקים עדיין פתוחים ובחלוף שנתיים מצטברים עוד 15%. נכון שהכתם נמשך יותר זמן אך הסיכון בתיק החקירה ומאותו אדם גם הרבה יותר גדול.
אנחנו שלוש שנים אחרי התיקון לחסד"פ שהגביל את משך זמני החקירה מה שחייב את המשטרה להיות עם היד על הדופק ולהכריע בתיקים. התיקים שנשארים כיום פתוחים הם אלו שהמשנה לפרקליט המדינה והמשנה ליועמ"ש נתנו דעתם על כך שיש להמשיך לחקור אותם.
"יש הבדל בין החרגת עבירות מין ואלימות בנוגע להתיישנות מב"דים. התיקים הללו ככל שהם חמורים וככל שהם כלפי קטינים הם מתנהלים במהירות רבה יותר.
"לגבי קיצור התקופות, הצענו מחצית התקופה, אך בתיקי קטינים יש לכך השלכות בעייתיות בגלל מאפייניהם המיוחדים. נפתחים הרבה פחות תיקי חקירה, מאלו שכן נפתחים מדובר במקרים החמורים ומתנהלים בהם הליכים שמשתדלים להימנע מכתבי אישום אלא הליכים חלופיים שמטרתם לטפל בקטין ולהוריד את הסיכון הנדרש ממנו, אך בכל זאת נדרשת הצגת המידע כל עוד הקטין לא השלים את כל ההליך. לכן יש להשאיר בקטינים את מחצית התקופות שהצענו".

התיקים מתעכבים

סנ"צ גלעד בהט, רמ"ד אח"מ וטכנולוגיות יועמ"ש במשטרה: "השאלה מדוע מתעכבים תיקים ולהבדיל מהחסד"פ שנותן עילות לעצירת התיישנות התלויות בעיקר בחשוד, פה יכול אדם החשוד בשלושה מעשי רצח לברוח למדינות שונות 10 שנים, או אדם שחשוד בעבירות מין ואחרות להימלט למדינות שונות ומשך המב"ד לא ייעצר".
עו"ד ישי שרון מהסנגוריה הציבורית: “בהתייחס לברחנים שנמלטים בחו"ל, אני בטוח שניתן יהיה להכניס מקרים אלו לחריג של מניין התקופות ובכל מקרה בתקנות לא מוצע להגבילם. כ-70% מכלל התיקים נסגרים ולא מוגש בהם כתב אישום ומאות רבות ואולי אלפים נשארים עם מב"ד 7-4 שנים אפילו בעבירות עוון. זה ממחיש את המשקל המוגבל שיש לתת למב"ד. תובנה נוספת היא שחזקת החפות התערערה וכשמסתכלים על החשודים שהוגש נגדם כתב אישום רואים שב-97% כתב האישום מוגש בתוך שנתיים מפתיחת החקירה וזה נותן אינדיקציה לכך שהתקופות בתקנות ארוכות מדי.
"לגבי עבירות מין או אלימות חמורה, אני יכול להבין את ההיגיון ביחס לקטינים או חסרי ישע, או בעבירות מין חמורות, אך לא סביר שחרב תהיה מעל ראשו של אדם 7 שנים או עשור כשברור שלא יוגש כתב אישום לאחר תקופה. לא ברור אין הרצון לשקם את הקטין מסתדר עם השארת תיק פתוח".
עו"ד יוסף קנפו מפרקליטות המדינה: “לעניין החרגת עבירות המין והאלימות - מה שמבקשים הוא תוצאה נורמטיבית החורגת משאלת המב"דים. אנחנו מציעים שהעבירות הללו יישארו בהתאם למדרג שלהן. מנתוני המשטרה רוב התיקים נסגרים בשנה הראשונה".

הגבלה בתיקי נוער
[צילום: נועם מושקוביץ/דוברות הכנסת]

עו"ד מירית בן מיור, ראש מדור שיקום ונוער בחטיבת התביעות במשטרה: "סוגיית הסיכון מפני הקטין אינה רק מפניו כלפי הציבור אלא גם שלו כלפי עצמו ולכן מחצית התקופה המקורית תאפשר טיפול מיטבי, הליכים חלופיים של קדם והינף שלוקח זמן כמו שהליכי שיקום דורשים. יש להחריג את הקטינים כדי לטפל ולשקם ומנגד לא להסתיר את המידע".
עו"ד דפנה פינקלשטיין, ראש תחום נוער בפרקליטות המדינה: "החוק בתיקי נוער מגביל את הטיפול בהם לשנה. הבדיקה של קטינים לפני העמדה לדין היא עם קומה נוספת כי ברורה המשמעות. יש עולם תוכן שלם בו אנחנו עובדים בצמוד עם שירות המבחן. יש תיקים בהם צריך את הזמן. שירות מבחן מעביר את הקטין תהליך, כאשר התיק הפתוח מגייס את הקטין לטיפול. במקרים אלו לא נכון לעשות נוסחה שטוחה של מבוגרים X וקטינים חצי. נכון להשאיר את הזמן ביחס לקטינים ולציבור".
היו"ר קריב סיכם את הדיון: "מונחות על שולחן הוועדה תקנות נוספות לחוק המרשם הפלילי כפוף לוועדת ההסכמות. לדיונים אלו אבקש לקבל את עמדת משרד המשפטים לגבי תיקון חקיקה שייתן מענה לנושא החרגת הקטינים וחסרי הישע בהקשר למב"דים ובהקשר להעברות מידע נוספות אם קיימות. כמו-כן, לגבי קשירת הקשר בין מרוץ ההתיישנות למב"דים. הדיון כולו היה מתייתר אם היינו יכולים לגשת לקיצור נוסף ואם היה מותלה במצב בו המרוץ נעצר".
הוא פנה לנציגי משרדי הממשלה ואמר: "אני מודיע שלא נקבל בקשות הארכה נוספות על דחיית התקנות כי כל דחייה מותירה את המצב הקיים וזו התחייבות שלכם לעמוד בחצי השנה הזו. אני פונה לרשות המבצעת למצוא את הדרך לבצע את ההבחנה הנורמטיבית והטכנולוגית ביחס לקטינים וחסרי ישע".

תאריך:  07/09/2022   |   עודכן:  07/09/2022
+ועדת העבודה והרווחה אישרה העלאת תגמולי המשפחות השכולות של חללי צה"ל
12:09 07/09/22  |  מירב ארד   |   לרשימה המלאה

הוסכם בין משרד הביטחון לארגוני הנכים והמשפחות השכולות כי התגמולים יועלו בשיעור של 2.45%  ▪  משרד הביטחון הצעת חוק ממשלתית שתאפשר בין היתר עידכון אוטומטי, ללא צורך באישור ועדת העבודה והרווחה

ועדת העבודה. תגמולי הנכים יעלו [צילום: דני שם-טוב, דוברות הכנסת]

מועדון VIP להצטרפות הקלק כאן
 
תגיות מי ומי בפרשה
 אבי דיכטר / Avi Dicter  אביגדור מעוז  אביר קארה / Abir  kara  אבתיסאם   מראענה / Ibtisam Mara'ana  אוסאמה סעדי / Osama Saadi  אופיר אקוניס / Ofir Akunis  אופיר כץ / Ofir  Katz  אורי מקלב / Uri Maklev  אוריאל מנחם בוסו / Uriel Busso  אורית פרקש-הכהן / Orit Farkash-Hcohen  אורית מלכה סטרוק / Orit Malka Struk  אורלי לוי-אבקסיס / Orly Levi-Abekasis  אימאן ח'טיב יאסין / Iman  Khatib Yassin  איתמר בן-גביר / Itamar  Ben Gvir  איתן גינזבורג / Eitan  Ginzburg  אלון טל / Alon  Tal  אלון שוסטר / Schuster Alon  אלי כהן / Eli Cohen  אלינה ברדץ' יאלוב / Elina Bardach Yalov  אמילי חיה מואטי / Emilie Haya Moatti  אמיר אוחנה / Amir Ohana  אפרת רייטן מרום / Rayten Marom Efrat  אריה מכלוף דרעי / Aryeh  Machluf Deri  בועז טופורובסקי / Boaz  Toporovsky  בני גנץ / Benny  Gantz  בנימין נתניהו / Benjamin  Netanyahu  גבי לסקי / Gaby  Lasky  גדי דסטה יברקן / Gadi Desta  Yivarken  גילה גמליאל / Gila  Gamliel  גלית דיסטל אטבריאן / Galit  Distal Atbaryan  גלעד קריב / Gilad Kariv  דוד אמסלם / David Amsalem  דוד  ביטן / David Bitan  ווליד טאהא / Waleed Taha  ולדימיר בליאק / Vladimir Beliak  זאב אלקין / Ze'ev Elkin  זאב בנימין בגין / Ze'ev Binyamin Begin  חיים ביטון / Haim Biton  חיים כץ / Haim Katz  יאיר גולן / Yair Golan  יאיר לפיד / Yair  Lapid  יואב בן צור / Yoav Ben Tzur  יואב גלנט / Yoav Galant  יואב סגלוביץ' / Yoav Segalovich  יואב קיש / Yoav Kish  יואל (יולי) אדלשטיין / Yoel Edlshtein  יום טוב חי כלפון / Yomtob Kalfon  יוסף שיין / Shain Yossi  יוראי להב הרצנו / Yorai  Lahav-Hertzano  יסמין פרידמן / Yasmin Fridman  יעקב ליצמן / Yaakov Litzman  יפעת שאשא-ביטון / Yifat  Shasha-Biton  ישראל אייכלר / Yisrael  Eichler  ישראל כץ / Israel  Katz  לימור מגן תלם / Limor Magen Telem  מאזן גנאים / Mazen  Ghanem  מאי גולן / May  Golan  מאיר יצחק-הלוי / Meir Itzhak Halevy  מאיר כהן / Meir  Cohen  מאיר פרוש / Meir Porush  מיכאל  מלכיאלי / Michael Malkieli  מיכאל מרדכי ביטון / Michael  Biton  מיכאל מרדכי ביטון / Michael Mordechai Biton  מיכל מרים וולדיגר / Michal Miriam  Woldiger  מירב בן ארי / Merav Ben Ari  מירב בן-ארי / Meirav  Ben-Ari  מירב כהן / Meirav  Cohen  מירי  רגב / Miri Regev  מכלוף מיקי זוהר / Miki Zohar  מרב מיכאלי / Merav  Michaeli  משה ארבל / Moshe Arbel  משה גפני / Moshe Gafni  משה (מוסי) רז / Mossi Raz  מתן כהנא / Matan  Kahana  ניצן הורוביץ / Nitzan Horovitz  ניר אורבך / Nir  Orbach  נירה שפק / Nira  Shpak  נפתלי בנט / Naftali  Bennett  סימון דוידסון / Simon Davidson  סלאלחה עלי / Salalha Ali  סמי אבו-שחאדה / Sami  Abu Shehadeh  סעיד  אלחרומי / Said Elharumi  עודד פורר / Oded Forer  עודה איימן / Ayman  Odeh  עופר כסיף / Ofer  Cassif  עידית סילמן / Idit  Silman  עמיחי שיקלי / Amichai Chikli  פטין מולא / Patin  Mula  צחי הנגבי / Tzachi  Hanegbi  קארין אלהרר / Karin  Elharar  רון כץ / Ron Katz  רות וסרמן לנדה / Ruth Wasserman Lande  רם בן ברק / Ram  Ben Barak  שלמה קרעי / Shlomo  Karhi  שמחה רוטמן / Simcha  Rothman  שרן השכל / Sharren Haskel
פורומים News1  /  תגובות
כללי חדשות רשימות נושאים אישים פירמות מוסדות
אקטואליה מדיני/פוליטי בריאות כלכלה משפט
סדום ועמורה עיתונות
"לאזן בין פוטנציאל סיכון לחזקת החפות"
תגובות  [ 0 ] מוצגות  [ 0 ]  כתוב תגובה 
 
תגובות בפייסבוק
 
ברחבי הרשת / פרסומת
התפתחויות נוספות כנסת 24
מירב ארד
הוסכם בין משרד הביטחון לארגוני הנכים והמשפחות השכולות כי התגמולים יועלו בשיעור של 2.45%    משרד הביטחון הצעת חוק ממשלתית שתאפשר בין היתר עידכון אוטומטי, ללא צורך באישור ועדת העבודה והרווחה
עידן יוסף
יו"ר הכנסת ניצל את סמכותו לכנס את ועדת הכנסת במהלך הפגרה תוך שהוא מביא למשכן כ-20 עובדים    לוי יכול להקדים את הדיון לשבוע שעבר או לדחותו לתחילת ספטמבר, אך רצה שהוועדה תאשר גם את חופשתו הפרטית
עידן יוסף
שורת הפיצולים בסיעות הכנסת מאתגרת את הכתבים הפרלמנטריים, אבל אולי אתם תצליחו לגלות    מה עומד מאחורי חלופת הממשלה הצרה שמציעה הרוח הציונית    כיצד סבור ברודני שעם 0% תמיכה יצליח להוביל מפלגה לכנסת    ולאן באמת פניה של עוצמה יהודית
עידן יוסף
במסגרת תיקונים שהכניסה ועדת הכספים, הוגדל השכר היומי הקצוב ונקבע על סכום של 460 שקל ליום עבודה לעובד, בנוסף נקבע פיצוי גם עבור חומרי גלם שהתקלקלו    שני הורים לילדים בישובים המרוחקים עד 7 ק"מ מהגדר יהיו זכאים לפיצוי בגין היעדרות מעבודתם    לעניין עסקים בישובים שהיו בהגבלות תנועה, האריכה הוועדה את תקופת הזכאות וקבעה כי אלה יהיו זכאים לפיצוי עם תחילת המגבלות ו-48 שעות לאחר סיום המבצע
מירב ארד
הוסיפה: "מקווה שבימים הקרובים נגיע לסיכומים"    גם נציג האוצר לא נשמע אופטימי: "אנחנו לא מצליחים להתקדם משמעותית"    על מצוקת הסייעות אמרה שאשא-ביטון: "לשנות את הקונספציה. מדובר בגזירת תקציב שרק תלך ותתעצם"    תשלומי ההורים לשנה"ל תשפ"ג: הופחתו תעריפי סל תרבות ומסיבות כיתתיות
כל הזכויות שמורות
מו"ל ועורך ראשי: יואב יצחק
עיתונות זהב בע"מ New@News1.co.il