ליאת כהן תרצה תשעה חודשי עבודות שירות על חלקה בפרשת יוסי וסרמן, לשעבר מזכ"ל הסתדרות המורים. שופט בית המשפט העליון, חאלד כבוב, דחה (8.9.22) את ערעורה של כהן על הרשעתה בסיוע ללקיחת שוחד - עבירה בה הורשעה למרות שלא הואשמה בה בכתב האישום, אך עלתה מחומר הראיות שהוצג במשפט. כתב האישום הוגש נגד וסרמן ויוסי אפרת, אביה של כהן, שהיה מבכירי הסתדרות המורים. הוא עסק ביחסים בין ההסתדרות ושני הבכירים לבין סוכנת הנסיעות בטי דהן, שהעסיקה את כהן ואשר מאוחר יותר הצטרפה להסתדרות כאשר זו הקימה מינהל תיירות ונופש. המדינה טענה, כי וסרמן ואפרת סחטו מ-דהן אחוזים מרווחיה בעסקות עם ההסתדרות וכי כהן סייעה להם בכך. וסרמן הודה בכתב אישום מתוקן ונדון לארבעה חודשי מאסר וגם אפרת הודה והורשע בהפרת אמונים במקום בסחיטה. בית המשפט המחוזי בתל אביב (השופט מרדכי לוי) הרשיע כאמור את כהן בסיוע ללקיחת שוחד במקום בסחיטה באיומים וקשירת קשר לסחיטה באיומים. לוי קבע, כי דהן נתנה לאפרת וכהן טובות הנאה בסך 76,000 שקל במסגרת יחסי שוחד. הוא האמין לעדותה של דהן בנושא השוחד, שכן לעבירה זו נמצאו ראיות נוספות, ודחה את עדותה ולפיה נסחטה בידי כהן שכן היא עמדה בסתירה לראיות אחרות והייתה לא משכנעת. לוי הוסיף, כי כהן קיבלה הזדמנות סבירה להתגונן מפני עבירת הסיוע לשוחד ולכן ניתן להרשיע אותה בה. ערעורה של כהן התמקד בטענה לפיה לא ניתנה לה הזדמנות סבירה להתגונן, אף כבוב דוחה אותו מכל וכל. הוא מזכיר, כי כהן נחקרה באזהרה פעמיים בחשד לעבירת שוחד, גרסתה בבית המשפט נמצאה בלתי מהימנה והיא לא נתנה כל הסבר מניח את הדעת לסתירות הרבות בגרסתה בנוגע לנסיעות שלה ושל בני משפחתה שמימנה דהן כחלק מן השוחד. "התיק מלא כרימון בראיות המפלילות" את כהן בעבירה זו, מוסיף כבוב. גם ברמה הדיונית קיבלה כהן הזדמנות סבירה להתגונן, ובין היתר ההגנה חקרה את עדי התביעה והביאה ראיות בנוגע לעבירה זו. כבוב אומר: "המסד העובדתי שעמד בבסיס האישום בעבירת הסחיטה באיומים, לבטח בצירוף הראיות שהובאו והוכחו במהלך המשפט, חופף למסד העובדתי שבבסיס ההרשעה בעבירת הסיוע ללקיחת שוחד, שהיא עבירה פחותה בחומרתה. טענת המערערת לפיה לו הייתה מואשמת, מלכתחילה, בעבירת הסיוע ללקיחת שוחד ולא בעבירת הסחיטה באיומים, הייתה מנהלת הגנתה אחרת, נטענה בעלמא ולא בוססה די הצורך". במצב בו ההרשעה מסתמכת על מסכת עובדתית שהצדדים טענו או לפחות יכלו לטעון לפיה, קיים קושי ממשי בטענה להעדר הזדמנות סבירה להתגונן, מדגיש כבוב. השופטים יוסף אלרון ואלכס שטיין הסכימו עם כבוב. את כהן ייצגו עוה"ד רון שפירא וקרן שפירא-אטינגר, ואת המדינה - עו"ד שרית משגב.