שופטי בית המשפט העליון רומזים, כי הם נוטים לפסול את מינויו של השופט בדימוס מני מזוז ליו"ר הוועדה לבדיקת מינויים בכירים. מדבריהם בדיון בנושא עולה (יום ד', 21.9.22), כי הם עודם סבורים שיש להסתפק במינוי זמני או במינוי אד-הוק לשם בדיקת מינויו של אלוף הרצי הלוי לרמטכ"ל. בג"ץ הוציא צו על תנאי שהורה למדינה לנמק מדוע לא תסתפק הממשלה במינוי שכזה, ולא במינוי רגיל לשמונה שנים, וזאת מאחר שמדובר בערב בחירות. הצו הוצא לאחר שהיועצת המשפטית לממשלה, גלי מיארה, דחתה הצעה זו שהעלו השופטים נעם סולברג, יעל וילנר ורות רונן במהלך הדיון לפני שבועיים. מיארה עומדת על דעתה גם לאחר הוצאת הצו, וטוענת שמדובר בתקדים מסוכן ובפגיעה במראית העין של עצמאות הוועדה והעומד בראשה. בדיון היום שבה ואמרה וילנר, כי מינויו של מזוז נעשה בלא הנמקה מדוע הוא אפשרי למרות הקושי המשפטי. "צריך להסביר לנו מה חריג במקרה הזה שמצדיק סטייה מן הכלל", אמרה. רונן העירה, כי הממשלה לא קיבלה את האפשרות לבחור בחלופה של מינוי רק לבדיקתו של הלוי, וסולברג הדגיש שזוהי השאלה שבמרכז הדיון. ראש מחלקת הבג"צים בפרקליטות, עו"ד ענר הלמן, טען שהבעיה היא מראית העין - שמא הציבור יסבור שמינוי היו"ר הזמני נועד להכשיר את מינויו של הלוי. וילנר הגיבה: "הפסיקה המפורשת היא שמראית העין היא להימנע ממינויים כאלה ערב בחירות". רונן המשיכה: "השאלה היא האם אתם צריכים לומר ששני הפתרונות סבירים, או שהנטל עליכם להוכיח שהפתרון האחר אינו סביר. אדוני מסכים איתנו שאם יש פתרון סביר והולם אחר, צריך לנקוט בו". הלמן: "כן, אבל השוליים רחבים. מינוי אד-הוק יוצר תדמית שהממשלה בחרה את מי שנוח לה". רונן: "בנקודת ההכרעה, כאשר יש מועמד אחד לרמטכ"ל, לא היה שום יתרון למינוי לשמונה שנים על פני מינוי אד-הוק". סולברג: "כבילת ידיהן של שתי ממשלות עתידיות יותר טוב מבחינת אמון הציבור מאשר מינוי אד-הוק?!". הלמן טען שעלול להיווצר תקדים של מינוי זמני, אך וילנר ציינה: "התקדימים הם ההפך - מינו ממלאי-מקום. אתם לא מסבירים למה המקרה הזה נכנס לחריגים". הלמן ביקש פסק דין בהקדם, לנוכח התקרבות מועד החלפתו של הרמטכ"ל (1.1.23), כאשר באמצע יהיו החגים והבחירות. העתירה הוגשה בידי ארגון לביא, המיוצג בידי עו"ד יצחק בם.