אחרי קבלת פסק הדין הגיש הייעוץ המשפטי של הכנסת בקשה לתיקון פרוטוקול, על-מנת שיוכנס לפרוטוקול שהכנסת אמרה שהקביעה אם שיקלי התפטר בסמוך לפרישתו היא בסמכות יו"ר ועדת הבחירות. הבקשה נדחתה, אך בית המשפט אישר שכך אכן טענה הכנסת בדיון. יומיים אחרי פסק הדין שיקלי התפטר מהכנסת, כ-80 ימים אחרי ההכרזה עליו כפורש. כלומר, אין מחלוקת ששיקלי פרש מסיעת ימינה. השאלה היא האם ההתפטרות שלו נחשבת כהתפטרות בסמוך למועד הפרישה. הכנסת כתבה בתגובתה לבקשת הפסילה כי אכן הגשת הערעור על-ידי שיקלי הייתה בשיהוי, ויש בכך בכדי לפעול נגד שיקלי. עם זאת, הכנסת ציינה כי במכלול הנסיבות, יש לראות בשיקלי כמי שהתפטר בסמוך לפרישתו. היועצת המשפטית לממשלה לא הביעה עמדה בבקשה זו. יו"ר ועדת הבחירות קבע כי בנסיבות אלה, לא ניתן לראות בהתפטרות כהתפטרות בסמוך. זאת, שכן שיקלי התמהמה מאוד בהגשת הערעור, ובמשך כל התקופה שאחרי ההכרזה המשיך לפעול נגד סיעתו, בהצבעות מהותיות. לכך יש לצרף גם את כל התקופה מאז הקמת הממשלה ועד ההכרזה עליו כפורש. יתרה על כך, גם אם שיקלי סבר שהוא יכול להסתמך על דברי הייעוץ המשפטי לכנסת בדיון בבית המשפט - הבהרתם הייתה צריכה לשלוח אותו לברר את הנושא אצל יושב-ראש ועדת הבחירות המרכזית. בהחלטתו כתב עמית: "בנסיבות התנהלותו של שיקלי לאורך כל הדרך, הטענה כי יש לראות בהתפטרותו לאחר משיכת הערעור התפטרות 'בסמוך לפרישתו', עושה את החוק לפלסתר. שיקלי פעל מהרגע הראשון לכינונה של הממשלה בניגוד לעמדת סיעת ימינה. במישור הכמותי ובמישור האיכותי הצביע עם האופוזיציה החל מתחילת הדרך ועד סופה, לרבות בהצבעות חשובות בנושאים שלכאורה עומדים אפילו בניגוד לעמדתו הערכית-אידאולוגית שלו עצמו. במצב דברים זה, שעה שכל העם רואים את המראות ואת הקולות, והאזרח הסביר רואה בשיקלי כמי שפרש כבר בשנת 2021, התפטרותו לאחר החלטתה של ועדת הכנסת בחודש אפריל 2022 הייתה מתבקשת. "לסיכום, גם לאחר שוועדת הכנסת קבעה כי יש לראות בשיקלי כמי שפרש מסיעת ימינה, הוא המשיך לפעול נגד הסיעה. במצב דברים זה, אם נכיר בו כמי שפרש 'בסמוך' להתפטרות, יהא בכך כדי לרוקן מתוכן את סעיף 6א לחוק-יסוד: הכנסת ואת התכלית שעומדת בבסיסו, ובכך יש כדי לפגוע באמון הציבור ב'כללי המשחק' כפי שנקבעו על-ידי הכנסת עצמה". על ח"כ עמיחי שיקלי חל הסייג הקבוע בסעיף 6א לחוק היסוד, רואים אותו כמי שפרש מסיעתו ולא התפטר בסמוך לכך, ועל כן אין הוא יכול להתמודד במסגרת רשימת הליכוד.

בקשה נוספת, שהוגשה על-ידי התנועה לאיכות השלטון, טענה כי המועמדות של עידית סילמן ברשימת הליכוד מקורה בהסכם בדבר רשימת מועמדים שנעשה 90 יום ויותר לפני יום הבחירות לכנסת; הסכם כזה אסור לפי סעיף 57א לחוק הבחירות לכנסת, ולכן מועמדותה של סילמן פסולה. בקשה זו נדחתה, שכן סעיף 57א לחוק הבחירות, שאוסר על הסכם כזה, לא קובע מה הסנקציה של הפרת האיסור. גם היועצת המשפטית לממשלה והיועצת המשפטית של הכנסת סברו כי יש לדחות בקשה זו, מטעם זה. וכי כלל לא הוכח קיומו של הסכם בין סילמן והליכוד, והעתירה נסמכה על פרסומים בתקשורת. בקשה שנייה לפסילת סילמן הוגשה על-ידי רשימת מרצ. בבקשה זו נטען שח"כ סילמן פרשה מסיעתה (סיעת ימינה) ולא התפטרה בסמוך לכך. היועצת המשפטית לממשלה לא הביעה עמדה בעניין בקשה זו לפסילת סילמן, שכן לעמדתה זה עניין מוסדי של הכנסת. היועצת המשפטית לכנסת סברה שדרך המלך היא שסיעה תגיש לוועדת הכנסת בקשה להכריז על חבר סיעה כפורש. מכיוון שימינה לא ביקשה להכריז על סילמן כפורשת, ולראשונה צד שלישי (סיעת מרצ) מבקש זאת, ראוי שוועדת הכנסת תקבע אם צד שלישי יכול לבקש הכרזה על פרישה. מטעם זה, ובהעדר פנייה של סיעת ימינה, סבורה היועצת המשפטית של הכנסת כי יש לדחות את הבקשה. יו"ר ועדת הבחירות סבר כי יש לו סמכות להכריז על סילמן כפורשת לעניין סעיף 6א לחוק היסוד, ואולם במקרה שלפנינו בא יו"ר ועדת הבחירות המרכזית למסקנה כי אין לראות בח"כ סילמן כפורשת. זאת, בין היתר בגלל שסיעת ימינה לא ביקשה בשום שלב להכריז עליה כפורשת, ובשל מיעוט הפעולות שסילמן נקטה נגד סיעתה, ובכלל זה, שתי הצבעות בלבד נגד עמדת סיעתה. "הינה כי כן, שיקולים שונים מושכים לכיוונים שונים בסוגיה שלפנינו. מאחר שסמכותו של יו"ר ועדת הבחירות היא סמכות שיורית מקום שבו ועדת הכנסת לא דנה בנושא הפרישה, או סמכות אגבית כלשונו של השופט הנדל בעניין היועץ המשפטי לכנסת, אאמץ את גישתו שם ולפיה 'הואיל ומדובר בסמכות אגבית, ראוי שוועדת הבחירות תקבע כי חבר כנסת פרש מסיעה, מבלי שהדבר נקבע בידי ועדת הכנסת, רק במקרים שאינם גבוליים מבחינה מעשית או משפטית'. המקרה שלפנינו גבולי, ומשכך, זכות היסוד להיבחר תכריע את הכף לזכותה של סילמן", דברי עמית.