בג"ץ דחה (23.10.22) את ארבע העתירות שביקשו לאסור על הממשלה לחתום על הסכם הגבול הימי עם לבנון. הנשיאה אסתר חיות, המשנה לנשיאה עוזי פוגלמן והשופט נעם סולברג הודיעו שהנימוקים יינתנו בנפרד. העתירות הוגשו בידי פורום קהלת, עמותת לביא, ח"כ איתמר בן-גביר ועותרים נוספים המזוהים עם הימין. פסק הדין ניתן מיד לאחר הדיון בעתירות (20.10.22), וזאת בשל הדחיפות שהציגה המדינה והכוונה לחתום על ההסכם עוד השבוע. המדינה אומרת, כי נוצר חלון הזדמנויות צר וזמני להשלמת ההסכם - עד סיום כהונתו של נשיא לבנון, מישל עאון, ב-31.10.22. בשל כך, טענה, יש לאפשר את החתימה למרות שמדובר בערב בחירות וגם ללא אישורה של הכנסת. תקנון הממשלה, שהוא המסמך הפורמלי היחיד העוסק בנושא, קובע שהממשלה רשאית לחתום על כל הסכם בינלאומי ללא כל צורך באישור נוסף. היא רשאית להניחו על שולחן הכנסת לשם קבלת התייחסות חבריה במשך שבועיים ורשאית גם להביאו לאישור הכנסת. היועצת המשפטית לממשלה, גלי מיארה, קבעה שעל הממשלה לדון בחלופות אלו והמליצה על הצבעה בכנסת בשל העובדה שמדובר ערב בחירות - אך לא קבעה שהצבעה כזו היא מחויבת המציאות. בעתירות נטען, כי יש להביא את ההסכם למשאל עם משום שמדובר בוויתור על שטח טריטוריאלי ישראלי, או לחילופין להביאו לאישור הכנסת משום שמדובר בערב בחירות - אם בכלל ניתן לחתום עליו בעיתוי זה. הממשלה השיבה, כי ישראל אמנם הכריזה על כמה קמ"ר שבמחלוקת כשטח ריבוני, אך רק כתגובה להכרזה לבנונית דומה - ובדיון נראה היה שהשופטים מקבלים טענה זו, שגם נתמכה במסמכים מזמן אמת. לגבי מנגנון האישור השיבה הממשלה, כי כאמור אין היא חייבת להביא הסכמים בינלאומיים לאישור הכנסת. היא טענה, כי מאחר שמדובר בהסכם המגובה בחוות דעת סודיות שלא ניתן לחשוף בפני חברי הכנסת, אין להם הכלים לקבל החלטה מושכלת. בדיון ציינו השופטים, כי הממשלה אכן פעלה בהתאם לתקנונה ואין נוהג מחייב של הבאת הסכמים לאישור הכנסת. פוגלמן גם רמז, כי העתירות יידחו תוך הדגשת העובדה שאין המדובר בתקדים אלא רק בהחלטה נקודתית הנובעת מן הנסיבות החריגות.