סניגוריהם של בני הזוג שאול אלוביץ ואיריס אלוביץ מבקשים מבית המשפט המחוזי בירושלים לדון לכל המאוחר בעוד כחצי שנה בבקשה לבטל את כתב האישום נגדם בתיק 4000 בשל הגנה מן הצדק. כך עולה מתשובתם (31.10.22) לעמדת התביעה, הטוענת שיש לדון בבקשה רק בסיומו של ההליך כולו. הבקשה הוגשה בחודש אוגוסט ומתמקדת בהתנהלות המשטרה והפרקליטות בעת החקירה ובזמן המשפט. בין היתר נטען, כי החוקרים התעלמו מראיות מזכות, הפעילו לחצים פסולים על עדים מרכזיים ופגעו קשות בזכויותיהם של בני הזוג אלוביץ (ראו קישור משמאל). ההגנה סבורה, כי מדובר בפגיעות כה חמורות ומהותיות, עד שהתרופה היחידה להן היא ביטולו של כתב האישום. סניגוריו של בנימין נתניהו הודיעו שהם מצטרפים לבקשה ויגישו בקשה משלהם, הצפויה לעסוק בין היתר בטענה לפיה החקירות נגדו נוהלו בלא קבלת אישורו של היועץ המשפטי לממשלה כפי שקובע חוק יסוד הממשלה. בית המשפט טרם ביקש מן הפרקליטות להגיב על הבקשה לגופה, ולכן עד כה היא רק הביעה את הדעה לפיה בית המשפט יוכל להכריע בה רק לאחר שישמע את כל הראיות. לדבריה, גם אם נפלו פגמים בחקירה ובניהול התיק (והיא אינה סבורה שזהו המצב), יש לקבל תמונה מלאה של העבירות המיוחסות לנאשמים כדי לשקלל את חומרתן של אלו מול חומרתם של אותם פגמים. השופטים רבקה פרידמן-פלדמן, משה בר-עם ועודד שחם ביקשו לקבל את תגובת ההגנה, גם כדי להכריע בבקשותיה בנוגע לסדר העדים הבאים בתיק זה. הסניגורים בראשותו של עו"ד ז'ק חן אומרים, כי יש לדון בבקשה זמן סביר לאחר הגשתה, אך בשל כוונת סניגוריו של נתניהו להגיש בקשה משלהם - הם מוכנים להמתין עד לתום קבוצת העדים השנייה בתיק 4000. על-פי ההערכה, קבוצה זו תישמע עד מרס-אפריל 2023, דהיינו בעוד כחצי שנה. לטענת ההגנה, מדובר בטענה מקדמית שיש לדון בה בהקדם, ואין כל בסיס לדחייתה לסיום ההליך. הבקשה הוגשה לאחר שבית המשפט שמע עדים וקיבל ראיות המבססים אותה, ודחיית הדיון בה יגרום עינוי דין לבני הזוג אלוביץ. ההגנה מעריכה שהתיק יתנהל לפחות עוד חמש שנים, דהיינו ההכרעה תהיה עשר שנים לאחר תחילת החקירה וכ-15 שנה לאחר האירועים. עוד אומר חן, כי אם הפרקליטות סבורה שאין ממש בבקשה (כפי שטענה), תמוה מדוע אין היא רוצה שההכרעה תהיה כעת. לדעתו, הפרקליטות יודעת שאינה יכולה להדוף את טענותיהם של אלוביץ ולכן היא מבקשת לדחות את ההכרעה למועד רחוק ככל האפשר. לדברי חן, הטענה ל"ראיית מנהרה" אינה בליבת הבקשה אלא נותנת הסבר אפשרי "להתנהלותם המחפירה, הקשה והשיטתית של גופי האכיפה כמכלול". הבקשה מתמקדת בשורה של פעולות אשר חצו את גבול הלגיטימי ואשר בעטיין המשך קיומו של ההליך עומד בסתירה מהותית לעקרונות של צדק והגינות משפטית. המחוקק סבר שיש להעלות כבר בתחילת המשפט טענה להגנה מן הצדק, ולכן אין יסוד לעמדת המדינה ולפיה יש להכריע בה רק בסיומו. לשיטת ההגנה, ניתן לאזן כבר עכשיו בין ההפרות הנטענות לבין חומרת האישומים. לבסוף תוקף חן בחריפות את טענת המדינה, לפיה בני הזוג אלוביץ מנסים להתחמק מבירור דינם ואומר כי על-רקע ההתנהלות השערורייתית של החוקרים והפרקליטות - מוטב היה שלא להעלות אותה. התגובה הוגשה בשיתוף עוה"ד שי אילון, נעה פירר, יהל דאר ושניר כלימי.