רזין בת קיבוץ יגור נולדה בשנת 1951 לשמואל ולכרמלה (קוני) נצר, חברי הקיבוץ שעלו מברלין שבגרמניה בשנות ה-30. בת זקונים למשפחה יקית, משפחת נצר בת ארבע בנות ובן אחד. ב-1960 כשהייתה גילה בת 9 לערך עזבה המשפחה את הקיבוץ ועברה להתגורר בקריית עמל (קריית טבעון). ביסודי למדה בקריית טבעון ובתיכון בבית הספר התיכון חקלאי כפר גלים, בסמוך לחיפה. כאן הכירה את אמיר אמית, תושב חיפה, לימים בעלה הראשון וטייס בחיל-האוויר. השניים למדו יחד באותה כיתה בכפר גלים והפכו לחברים. הוא היה גדול ממנה בכחודש. בהגיעו לגיל גיוס אמיר אמית נקרא למבדקי טיס, התקבל לקורס טיס, סיימו בהצלחה והוצב בטייסת מסוקים. אמיר וגילה נישאו בינואר 1973, מיד לאחר שסיים את קורס הטייס, ולאחר שנישאו עברו להתגורר בבסיס חיל-האוויר בתל נוף בו שירת אמיר. גילה למדה אז בבית ספר לאחיות במסגרת עתודה. שנה אחרי שסיימה לימודיה. פרצה מלחמת יום כיפורים. ביולי 1973 הועלה אמיר לדרגת סגן. הוא השתתף באופן פעיל כטייס במלחמת יום הכיפורים.
מותו של אמיר אמית בצהרי יום העצמאות ה' באייר 27.4.74 בתקופת מלחמת יום הכיפורים, כחודש לפני שמלחמת יום הכיפורים הסתיימה ונחתם הסכם הפסקת האש עם סוריה, הוזעק אמיר אמית לחרמון לחלץ פצועים והרוגים ממוצב מופגז. המסוק מדגם סופר פרלון הגיע לאזור המוצב והוכוון על-ידי אחד החילים. תוך כדי ניסיונות לחלץ את הפצועים וההרוגים, תחת הפגזה ובמזג אויר סוער ותנאי חילוץ קשים אחרים רוטור המסוק פגע בצלע ההר והתרסק בצד הסורי. באסון נהרגו שישה: שני הטייסים ובהם אמיר, רופא, חובש ושני טכנאים.
את הבשורה המרה על נפילת בעלה האהוב קיבלה גילה בעת שהייתה בדירתם בבסיס בתל נוף. סגן מפקד הבסיס, רופא הבסיס וחברו הטוב של אמיר מהטייסת באו להודיעה לה. גילה ואמיר היו באותה עת בגיל 23 ותכננו להתחיל לבנות משפחה וילדים. החלום התנפץ בבת אחת. הכאב והשבר היה גדול. גילה לא הסכימה להישאר בדירתם בבסיס בתל נוף וזמן קצר לאחר האסון עברה להתגורר עם משפחתו של בעלה המנוח אמיר בחיפה ובהמשך רכשה דירה לידם והחלה לעבוד במקצועה כאחות בבית חולים רמב"ם בחיפה.
כחודשיים אחרי שאמיר נהרג גילה נקראה כאחות לחודש מילואים ברפידים. והתייצבה לשירות. אל אף שהייתה יכולה לקבל פטור משירות מילואים בנקל.
מות אחיה בתאונת צלילה באילת גילה ידעה לא מעט שכול בחייה. אחיה האהוב עוזי נצר אליו הייתה קשורה מאוד נספה בדצמבר 1966 בתאונת צלילה באילת, בעומק 30 מטר. הוא השתחרר אז משירות חובה בצה"ל (צנחנים), והמתין לתחילת לימודי רפואה. בן 21 היה במותו.
בנובמבר 1975 נישאה גילה בשנית למוטי רזין, אדריכל יליד תל אביב אף הוא אח שכול, אחיו גיורא רזין היה נווט בחיל-האוויר ונהרג בתאונה אווירית ב-1964. לזוג נולד ילד.
