במסגרת הביתן הישראלי בפסגת האקלים בשארם א-שייח' שבמצרים, אירחה (יום ד', 16.11.22) המשלחת הישראלית בהובלת המשרד להגנת הסביבה והחברה להגנת הטבע אירוע בנושא שיקום מערכות אקולוגיות ושימור מגוון ביולוגי, בהשתתפות נציגים ישראלים ומומחים בינלאומיים. תמר רביב, ראש אגף מגוון ביולוגי ושטחים פתוחים במשרד להגנת הסביבה פתחה את האירוע בהצגת הקשר ההדוק בין משבר האקלים ומשבר המגוון הביולוגי והצורך הדחוף בשמירה על מערכות אקולוגיות באמצעות שיקומם ויצירת סביבה טבעית "יש מאין" (rewilding). כמו-כן יצאה בקריאה להדק את שיתופי הפעולה בין המגזר הציבורי, המגזר העסקי והחברה האזרחית למציאת פתרונות מבוססי טבע שיסייעו בהתמודדות עם שינוי האקלים. יעל זילבשרטיין-ברזידה, מנהלת יחידת סקרי הטבע העירוני, בחברה להגנת הטבע: "מדינות וארגונים רבים, מציגים בכנס הבינלאומי בשארם, אג׳נדה חשובה להתאמה למשבר האקלים העולמי ואין ספק כי משבר המערכות הטבעיות, שלוב וכרוך בו באופן בלתי נפרד. על-מנת להגיע למצב, שבשנת 2030, תפסק הפגיעה במערכות הטבעיות וייפסק אובדן המינים הנלווה אליהן, מצב המכונה בעולם ״nature zero״, יש צורך לפעול בהקדם, לשיקום מערכות טבעיות בישראל, בסביבה העירונית והכפרית כאחד, תוך הגנה על שטחים טבעיים חשובים, ברמה המקומית והאזורית. כולנו תקווה, שהחל משנת 2030, נוכל לאפס את הפגיעה הממושכת של המאה האחרונה ולעבור לשיקום הטבע, באופן שמאזן השבת המינים יהיה חיובי ולא שלילי, כפי שהוא כיום". באירוע הרצה גם הד"ר ברטרד פיקארד, הנשיא והמייסד של קרן סולר אימפולס, המשמש גם שגריר רצון טוב של UNEP. ד"ר פיקארד הציג את נושא התועלות הכלכליות מפתרונות מבוססי טבע ולאחריו הציג יורג אנגרס קרוגר, מייסד חברת NABU, דוגמאות לפרויקטים של שיקום טבע בגרמניה, המסייעים בהתמודדות עם שינוי אקלים. במדינות רבות המאוכלסות בצפיפות, האזורים הטבעיים הופכים למוגבלים, מקוטעים ומאוימים על-ידי פיתוח דיור, תשתיות וחקלאות במקרים רבים, ובעידן של משבר אקלים, הגנה ושימור הטבע הקיים כבר לא מספיקים, ושיקום מערכות אקולוגיות כמו בריכות חורף, מלחות ונחלים הופכים לחיוניים יותר ויותר. אירוע זה נועד להדגים כיצד שיקום מערכות אקולוגיות ופתרונות מבוססי טבע תומכים, במאמצי הפחתת הסיכונים של שינוי אקלים, והיכולת להיערך אליהם ולחזק את המגוון הביולוגי. שיקום שטחים טבעיים מופרים או שטחים פתוחים יכול למנוע אובדן מגוון ביולוגי ואף לשפר תופעות טבע כמו נדידת ציפורים. שיקום אינו מספיק ויש צורך ביצירת סביבה טבעית כמעט מחדש, במטרה לתמוך בשימור ושיקום המערכת האקולוגית הישראלית והעולמית. לפעולות אלו תועלות רבות הן מבחינת הפחתת פליטות גזי החממה והן מבחינת היערכות לאירועי אקלים והפחתת הפגיעה בנפש וברכוש.