מדינת ישראל וממלכת ירדן חתמו (יום ה', 17.11.22) על הצהרת כוונות בדבר שיתוף פעולה בשיקום אקולוגי ופיתוח בר-קיימה של נהר הירדן. על ההצהרה חתמו היום בפסגת האקלים (COP27) בשארם א-שייח' השרה להגנת הסביבה, תמר זנדברג, בשם ממשלת ישראל ומוחמד אל נאג'ר, שר המים וההשקיה בשם ממשלת ירדן. שיקום נהר הירדן הוא יעד חשוב עבור שתי המדינות בשל ערכו האקולוגי הרב, מורשתו ההיסטורית והדתית העשירה, וחשיבותו כאתר תיירות מרכזי. שיקומו וההגנה על הירדן מפני זיהום חשובים במיוחד לנוכח הירידה בכמות המשקעים ובכמות המים הטבעיים הזמינים לנהר, אשר מייצרת משבר אקולוגי חמור באזור. תופעות אלו צפויות להחמיר עוד יותר לנוכח שינויי האקלים. בהצהרה, שתי המדינות מכירות בכך ששיקום נהר הירדן מחייב פעולה חוצה גבולות, וכן ששיקום הנהר צפוי לייצר הזדמנויות חדשות לשיתוף פעולה בין המדינות, ייצור פוטנציאל תעסוקתי וכן יתרום לשיפור איכות חייהם של התושבים משני צדי הנהר. כחלק מהצעדים שנקבעו בהכרזה, ישראל וירדן ישקיעו משאבים בטיפול במקורות זיהום בשטחן, בין השאר באמצעות הקמת מתקני טיהור שפכים וחיבור ישובים לאורך הנהר לתשתיות ביוב מתקדמות. כמו-כן יושם דגש על שיפור איכות המים הזורמים בנחל בהתאם לתוכניות השיקום של כל מדינה. מלבד השקעה בטיפול במקורות הזיהום, הסכימו הצדדים לקדם חקלאות בת-קיימה, כאשר יהיה דגש מיוחד להסדרת ניקוז חקלאי וצמצום השימוש בחומרי הדברה כימיים. עוד הוסכם על קידום התיירות האזורית, מתוך הכרה בנהר כמוקד משיכה תיירותי שיכול להוות מקור תעסוקתי משמעותי עבור תושבי האזור בשתי המדינות. לצד זאת יבחנו המדינות הקמת מרכז מחקר אזורי לשיקום נחלים על גדת נהר הירדן מתוך הכרה בחשיבות שיתוף הפעולה המדעי והאקדמי בין המדינות. הסכם זה מגיע חודשים ספורים לאחר שהממשלה אישרה תוכנית היסטורית של המשרד להגנת הסביבה לשיקום ולפיתוח של נהר הירדן הדרומי שמטרתה שיקום מי הנהר לנחל חי הזורם כל ימות השנה ולבית גידול שבו מגוון ביולוגי עשיר והפיכתו למוקד משיכה תיירותי לציבור הרחב. ההכרזה כיום מיישמת הלכה למעשה את נספח 4 בהסכם השלום בין ישראל לירדן, המכיל סעיפים בדבר שיתוף פעולה סביבתי בנהר הירדן, לרבות שיקום האקולוגי של הנהר, הגנה על ומשאבי המים מפני זיהום, בקרת זיהום חקלאי ופסולת, בקרת מזיקים, שמורות טבע ואזורים מוגנים, ותיירות ומורשת היסטורית.