עוד הוסיף רייכמן: "האוניברסיטה שלנו הגדירה עצמה מראשיתה כאוניברסיטה ציונית על בסיס הגדרת העצמאות. היו שחלקו עלינו בטענה שאקדמיה היא גוף אוניברסלי - לא לאומי. דחינו גישה זו. הישגים מדעיים יש ויהיו בהם תרומה בינלאומית, אך עיקרו של דבר האקדמיה באה מהחברה והולכת אליה. במשך כל השנים עסקנו גם בשליחות החברתית, היינו גורם מרכזי בפתיחת שערי האקדמיה ועידוד מוביליות חברתית, פיתחנו קשר עם יהדות התפוצות על-ידי בני העם היהודי הבאים ללמוד אצלנו באנגלית מ-90 מדינות בעולם ורבים מהם 'עושים עלייה', אנחנו עוסקים בשאלות הכלכלה, התמודדות עם הטרור והביטחון הישראלי". בסיום דבריו אמר הדובר: "היום אנחנו עומדים למבחן שלא חשבנו שיבוא. מכוח מה שאנחנו, עלינו להיאבק בכך שהכרזת העצמאות לא תיפגע על-ידי פסקת ההתגברות או תרגיל אחר. רוב מייסדי האוניברסיטה הזו וחלק גדול מהסטודנטים נלחמו במלחמות ישראל. אני אומר לכולם, אל תכנסו ללחץ ואל תדברו על ירידה מהארץ בגלל קולות פוליטיים שנשמעים. מי שחרף נפשו למען המדינה יהיה מוכן גם למאבק על ערכיה. אני תקווה שקריאתנו למערכת הפוליטית לקיים דיון על רפורמות ובקרה שיפוטית יאפשרו לנו להמשיך יחד את המסע המופלא ששמו מדינת ישראל".