רשות העתיקות, רשות הטבע והגנים ועמותת אלע"ד (אל עיר דוד) מבשרות על פתיחת פרויקט חפירות בריכת השילוח הקדומה בירושלים. בריכת השילוח, שנמצאת בחלקה הדרומי של עיר דוד, בשטחו של הגן הלאומי סובב חומות ירושלים, היא אתר ארכיאולוגי והיסטורי בעל חשיבות לאומית ובינלאומית. הבריכה נבנתה לראשונה כחלק ממערכת המים של ירושלים במאה ה-8 לפני הספירה, בתקופת המלך חזקיהו כפי שמתאר המקרא בספר מלכים ב' (פרק כ' פס' כ'):"וְיֶתֶר דִּבְרֵי חִזְקִיָּהוּ, וְכָל-גְּבוּרָתוֹ, וַאֲשֶׁר עָשָׂה אֶת-הַבְּרֵכָה וְאֶת-הַתְּעָלָה, וַיָּבֵא אֶת-הַמַּיִם הָעִירָה: הֲלֹא-הֵם כְּתוּבִים, עַל-סֵפֶר דִּבְרֵי הַיָּמִים--לְמַלְכֵי יְהוּדָה". הבריכה ריכזה את מי מעיין הגיחון שתועלו אליה דרך נקבת השילוח, והיא היוותה את אחד האזורים החשובים ביותר בירושלים כבר החל מימי הבית הראשון. בשל חשיבותה, שופצה והורחבה בריכת השילוח בשלהי ימי הבית השני. סביר להניח שהיא שימשה בתקופה זו את עולי הרגל הרבים שהגיעו מרחבי הארץ והעולם לירושלים, כמקווה טהרה טרם עלייתם לבית המקדש. בשנת 2004, במהלך עבודות תשתית שקיימה חברת הגיחון במקום, נחשפו מחדש כמה ממדרגות הבריכה. בעקבות כך, פתחה רשות העתיקות בחפירה מסודרת בניהולם של פרופ' רוני רייך ואלי שוקרון. במסגרת החפירה, נחשפה הפאה הצפונית של בריכת השילוח וחלק קטן מן הפאה המזרחית שלה. הפאות בנויות כמדרגות, עליהן יכלו אנשים לשבת ולטבול במים. על-פי ההערכות, לבריכה מספר שלבים. בשיא תפארתה, גודלה של הבריכה היה כ-5 דונם, והיא הייתה מצופה בבניית אבן מרשימה. במסגרת החפירה החדשה תתאפשר לראשונה חשיפתה המלאה של בריכת השילוח על-ידי רשות העתיקות בחפירה ארכאולוגית מסודרת. בשלב ראשון יוכלו המבקרים לתצפת על החפירות הארכיאולוגיות, ובמהלך החודשים הקרובים תיפתח בריכת השילוח לתנועת מבקרים מהארץ ומהעולם כחלק ממסלול הליכה שיחל בדרום עיר דוד ויסתיים למרגלות הכותל המערבי.