בית המשפט העליון קובע (11.1.23), בשתי החלטות נפרדות, כי יש להחמיר עם המבצעים עבירה של סחיטה באיומים - הן בשלב המעצר והן בענישה. השופטת ענת ברון הורתה לעצור מאחורי סורג ובריח נאשם בסחיטה באיומים, באומרה שעבירה זו כשלעצמה יוצרת מסוכנות. השופט דוד מינץ דחה ערעור על שלוש שנות מאסר שנגזרו על מורשעת באותה עבירה.

"מסוכנות ברורה"

אחמד קסאס מואשם שעמד בראש מערך שהנפיק חשבוניות פיקטיביות במאות מיליוני שקלים בשנים 2022-2018. המדינה מייחסת לו עבירות מס, הלבנת הון ושתי עבירות של סחיטה באיומים: סחיטת 1.3 מיליון שקל מחברי קבוצות רכישה בקריית מלאכי, בדמות פרוטקשן בו הזהיר אותם שהוא מוכר היטב בעולם התחתון; וסחיטת 3 מיליון שקל ממלון אוקיינוס בהרצליה, כאשר סירב לשלם תמורת החדרים בהם השתמש ולפנות אותם. בית המשפט המחוזי בתל אביב (השופטת מיכל רוזן-עוזר) הורתה לשחרר את קסאס למעצר בית באיזוק אלקטרוני ובפיקוח אנושי, בנימוק שדי בכך כדי לאיין את המסוכנות הנובעת ממנו. אולם, ברון קיבלה את ערעורה של המדינה והורתה על מעצר מאחורי סורג ובריח ואומרת כי די בעבירת הסחיטה באיומים כדי לחייב מעצר מלא. היא מזכירה את פסיקת בית המשפט העליון, לפיה "יש בביצוע עבירת סחיטה באיומים כדי ללמד על מסוכנותו הברורה של הנאשם בה, ובאופן מובנה אף כדי לעורר חשש מפני שיבוש מהלכי משפט מצידו באמצעות הטלת מורא על מתלוננים. משכך, על דרך הכלל לא יורה בית המשפט על שחרורו של נאשם בעבירת סחיטה באיומים למעצר שאינו מאחורי סורג ובריח". במקרה של קסאס, מוסיפה ברון, "יש להורות על מעצרו של המשיב מאחורי סורג ובריח אלא בהתקיים נסיבות חריגות. אינני סבורה שהוצגו נסיבות כאלה במקרה דנן. התמונה המצטיירת מן המעשים המתוארים בכתב האישום היא של מסוכנות ברורה ומובהקת מצד המשיב, ולטעמי אין בשיקולים השונים שבית המשפט המחוזי נדרש להם כדי להפחית ממנה". ברון מוסיפה, למעלה מן הצורך, כי גם העבירות הכלכליות המיוחסות לו יוצרות מסוכנות המצדיקה מעצר מלא. את המדינה ייצג עו"ד אורן סוקר, ואת קסאס - עו"ד דריה גולדין.

"עונשים מחמירים ללא פשרות"

ז'אנה סזונוב הודתה שסחטה באיומים גבר בן 70, עימו ניהלה קשר רומנטי ואיימה לחשוף אותו בפני רעייתו. היא הוציאה ממנו 300,000 שקל והאיש נקלע למשבר נפשי קשה, עד כדי נסיון התאבדות. הסדר הטיעון לא כלל הסכמה על העונש ובית המשפט המחוזי בנצרת (השופטת יפעת שטרית) גזר עליה שלוש שנות מאסר. בדחותו את הערעור על חומרת העונש, אומר מינץ: "בית משפט זה עמד לא אחת על החומרה הרבה הנשקפת מעבירת הסחיטה באיומים, הפוגעת באופן ניכר בשלום הציבור, בשגרת חייו ובביטחונו, ואשר מצדיקה הטלת עונשים מחמירים ללא פשרות. עבירה זו משבשת באופן חמור את מהלך חייהם התקין של הנסחטים וגורמת להם למצוקה, לכאב ולדאגה. חומרתה היתרה של העבירה באה לידי ביטוי גם בהתחשב במימד הייחודי שטמון בה 'קשר שתיקה' אשר מונע מנפגע העבירה לפנות לעזרתן של רשויות אכיפת החוק, מחשש שמא יתממשו איומי הסחיטה. זאת במיוחד שעה שבבסיס הסחיטה עומד איום בחשיפת מידע אינטימי בעל אופי מיני". נסיבות חייה הקשות של סזונוב עמדו כנראה בבסיס מעשיה, אומר מינץ, ושהותה במאסר לא תקל עליה, אך המחוזי כבר הביא אותן בחשבון יחד עם הודאתה והתקופה בה שהתה במעצר. "אולם גם בהתחשב בכל האמור, מעשיה של המערערת עדיין מחייבים ענישה מחמירה אשר תשקף את חומרתם באופן נחרץ ותרתיע אחרים מלפעול באופן דומה", הוא קובע. השופטים יצחק עמית ויעל וילנר הסכימו עם מינץ. את סזונוב ייצג עו"ד אלעד בלעיש, ואת המדינה - עו"ד מורן פולמן.