מינהל המחקר והתכנון של הביטוח הלאומי בחן את תופעת האי ביטחון התזונתי במדינת ישראל. הממצאים מהסקר מראים על שיפור כללי במצב הביטחון התזונתי באוכלוסייה, אולם על-אף השיפור - כ-16% מהמשפחות וכ-21% מהילדים חיים באי ביטחון תזונתי ומתרכזים בעיקר באוכלוסייה המתגוררת במחוז ירושלים והפריפריה הצפונית והדרומית. בניתוח רב משתני של מינהל המחקר נמצא שחמישית מהילדים במחוזות ירושלים והצפון חיים באי ביטחון תזונתי מתמשך. כמו-כן, האי ביטחון התזונתי מתרכז בעיקר גם באוכלוסייה הערבית ובקרב מקבלי קצבאות הקיום (קצבת הבטחת הכנסה וקצבת נכות). בשנה שהמשיכה את משבר הקורונה הבריאותי והכלכלי, שיעור המשפחות החיות באי ביטחון תזונתי ירד מ-18.1% ב-2016 ל-16.2% ב-2021. הירידה באי ביטחון תזונתי החמור הייתה מתונה יותר: מ-8.9% מהמשפחות ב-2016, ל-8.2% מהן ב-2021. גם בקרב ילדים הייתה ירידה ניכרת באי ביטחון התזונתי בין השנים הנסקרות מ-26.3% ל-21.1%. הירידה בקרב ילדים התאפיינה גם בחומרת האי ביטחון התזונתי שירד מ-14.5% ל-10.1% בין 2016 ל-2021. הממצאים של הדוח מראים כי הירידה באי הביטחון התזונתי הייתה משותפת לקבוצות אוכלוסייה רבות: אצל היהודים הרמה עלתה בין 2016 ל-2021 מכ-86% לכ-89%. כלומר, כ-11% סובלים ברמה כזו או אחרת מאי ביטחון תזונתי. זאת לעומת שיעור גבוה בהרבה אצל האוכלוסייה הערבית שעלתה בין השנים מ-56.8% ל-57.6%, מה שמותיר 42.4 מהמשפחות באוכלוסייה זו באי ביטחון תזונתי. שיעור הגבוה כמעט פי 3 מהממוצע הכללי. אצל היהודים החרדים לעומת זאת, ששיעורי העוני דומים לאוכלוסייה החרדית, נרשם שיפור ניכר ברמת הביטחון התזונתי, רמה המתקרבת לזו של האוכלוסייה הכללית. במשפחות עם ילדים חיים כ-19% באי ביטחון תזונתי, מהם מחצית (8.5%) באי ביטחון תזונתי חמור. לעומתם כ-12.5% ממשפחות הקשישים חיים באי ביטחון תזונתי ב-2021. במשפחות של שני מפרנסים ויותר ישנם כ-156 אלף החיות באי ביטחון תזונתי שמהווים 9.9%, כ-40 אלף משפחות עם הורה עצמאי (חד הורי) חיים באי ביטחון תזונתי (מתוך כ-118 אלף משפחות חד-הוריות) כלומר, כ-34%. עד גיל 30 - ישנם כ-32 אלף אנשים החיים באי ביטחון תזונתי (מתוך 148 אלף). בין הגילים: 31-45 ישנם כ-176 אלף החיים באי ביטחון תזונתי. 38 אלף מקבלי קצבת הבטחת הכנסה, חיו באי ביטחון תזונתי מתוך 82 אלף זכאים שהם כמחצית. הממצאים מראים כי מי שחיו באי ביטחון תזונתי גבוה בסקר הקודם המשיכו במצב זה גם ב-2021. כ-90% נותרו בביטחון תזונתי בשני הסקרים - 6.5% מהם הידרדרו לאי ביטחון תזונתי מתון וכ-4% מהם לאי ביטחון תזונתי חמור. הדוח מצביע על מידה רבה של פרמננטיות בתופעה של אי-ביטחון תזונתי חמור שלה עשויות להיות השלכות קשות על המצב הבריאותי. 68% מכלל האוכלוסייה היו בביטחון תזונתי לאורך 3 תקופות הסקרים (2012,2016,2021) ו-6.5% חיו באי ביטחון תזונתי חמור לאורך שלושת התקופות. דוח הביטוח הלאומי מראה באופן מפורש כי הסיכויים של מי שחיים במשפחה ענייה להיות באי ביטחון תזונתי גבוה פי 1.7 מהסיכוי של החיים במשפחות מעל לקו העוני. שר הרווחה והביטחון החברתי, ח"כ יעקב מרגי: "מצב בלתי נסבל שחייבים לתת עליו את הדעת. הדוח הזה מתווסף לדוח העוני שפורסם בשבוע שעבר וממחיש את הצורך בתוכנית פעולה מיידית. הנחתי את גורמי המקצוע בביטוח הלאומי ובמשרד הרווחה להציג בפניי בהקדם תוכנית למיגור העוני ושיפור מצב האי ביטחון תזונתי בישראל. מיד עם קבלת התוכנית אדרוש לקיים על כך דיון דחוף בממשלה ע"מ לקדם הצעות החלטה לקידום תוכנית למאבק בעוני ובאי ביטחון תזונתי".