האגודה לזכויות האזרח, הוועד נגד עינויים והתנועה לטוהר המידות מבקשים (18.1.23) מבית המשפט העליון לבטל את "חוק בן-גביר" - התיקון לפקודת המשטרה שיזם השר לביטחון לאומי, איתמר בן-גביר, ואשר לטענתם "הופך את המשטרה למשטרה פוליטית הזמינה לשימוש השר לצרכיו הפוליטיים והאידיאולוגיים". התיקון אושר לפני הקמת הממשלה ומסמיך את השר לביטחון לאומי לקבוע "את מדיניות המשטרה ואת העקרונות הכלליים של פעילותה" ו"להתוות מדיניות כללית בתחום החקירות". בפני בג"ץ מונחות שלוש עתירות קודמות באותו נושא, אך העותרים הנוכחיים אומרים שהם מבקשים להדגיש שלושה היבטים ממוקדים יותר של השלכות התיקון. לטענת העותרים, התיקון הופך את משטרת ישראל למשטרה פוליטית בדמות פגיעה בלתי מידתית בחופש המחאה ובחופש הביטוי, תוך הכפפת זכויות אלו לשיקולים פוליטיים; הסמכתו של השר בתחום החקירות וההעמדה לדין בידי התביעה המשטרתית פוגעת בזכות לחרות ובזכות להליך הוגן, ועלולה להוביל להתערבות פוליטית בחקירות נגד נבחרי ציבור ובעניינם המשפיעים על ציבור בוחריו של השר; ומתן האפשרות למפכ"ל שלא לפרסם פקודות משטרה, עלול ליצור תופעה של "פקודות סתר" תוך פגיעה בחופש המידע. העותרים מבקשים מבג"ץ לבטל לחלוטין את התיקון, או להוסיף לו מגבלות על הפעלת הסמכות כך שניתן יהיה להותיר על-כנו אך בשינויים. לטענתם, התיקון הוא "חלק מסדר יום רחב יותר של ריסוק עצמאות מערכת אכיפת החוק", מתוך רצונה של הממשלה "לרכוש לעצמה כוח שלטוני בלתי מוגבל". העתירה הוגשה באמצעות עו"ד יונתן ברמן.