"מכלול הנסיבות מלמד אפוא על דפוס חוזר מצד דרעי, של זלזול ופגיעה בשלטון החוק וביצוע עבירות פליליות שקורבנן הוא הציבור בישראל. דפוס זה עומד בסתירה לציפייה מאישי ציבור, ואף לחובה המוטלת עליהם, לשמור על עיקרון טוהר המידות, ולשמש, כאמור לעיל, דוגמה ומופת לעם, ולהיות נאמנים וראויים לאמון שאזרחי המדינה העניקו להם".
כך אומרת (18.1.23) השופטת
יעל וילנר, בהתייחסה לעבר הפלילי החוזר ונשנה של
אריה דרעי כנימוק מרכזי לפסילת מינויו לשר הפנים ושר הבריאות. לדעת וילנר, חמורה עוד יותר היא התנהגותו של דרעי לאחר שהצהיר בבית המשפט על פרישתו מהחיים הפוליטיים:
"התנהלות זו של דרעי מבטאת זלזול בוטה בהליך השיפוטי, ומשדרת מסר - שקשה להפריז בחומרתו - לכל אזרח ובעל דין במדינת ישראל, שלפיו ניתן "לתמרן" את בית המשפט באמצעות מצגי-שווא והתחייבויות שאין כוונה לקיים. ברי כי אף בכך, פעל דרעי תוך הפרת עקרונות היושרה המחייבים אישי ציבור, בשים לב לחיוניות השמירה על טוהר המידות".
וילנר מותחת ביקורת חריפה גם על התיקון לחוק יסוד הממשלה: "אין חולק, שתכלית התיקון הייתה להכשיר את מינויו של דרעי לשר, לנוכח עברו הפלילי, תוך עקיפת הצורך להידרש להכרעה בשאלה אם דבק קלון במעשיו בעבירות המס. ובמילים אחרות, תנאי הכשירות לכהונת שר, כנוסחן בתיקון הנ"ל, נתפרו והוגמשו על-מנת להלום את מידות עברו הפלילי של דרעי. בנסיבות חריגות אלו, נשמטת הקרקע תחת הצדקה מרכזית לגישה המשמיעה לנו לנהוג בריסון מיוחד בבואנו להפעיל ביקורת שיפוטית על החלטות מהסוג הנדון".
השופט
חאלד כבוב רומז בצורה ברורה, כי לשיטתו - לבית המשפט העליון יש סמכות להתערב גם בחוקי יסוד. "תפקידו של בית המשפט בהקשר זה ברור עוד יותר בעיני, נוכח המאפיינים הייחודיים של המערכת השלטונית-מוסדית בישראל, ובפרט ההשפעה הרבה, והכמעט בלעדית, של הממשלה על הליכי חקיקה בכנסת", הוא אומר. "תיקון חוק יסוד משטרי, הגם שנעשה תוך שימוש ברוב הנוכחי בכנסת בסמכותה המכוננת - אין בו כדי לתקף, כשלעצמו, את נכונות התיקון".
מינץ: המינוי סביר בנסיבות הפוליטיות השופט
דוד מינץ מצטט את הרמב"ם בהתייחסו להתנהלותו של דרעי סביב הבטחתו לפרוש מהחיים הציבוריים: "אסור לאדם להנהיג עצמו בדברי חלקות ופיתוי. ולא יהיה אחד בפה ואחד בלב אלא תוכו כברו והענין שבלב הוא הדבר שבפה... ואפילו מילה אחת של פיתוי ושל גניבת דעת אסור, אלא שפת אמת ורוח נכון ולב טהור מכל עמל והוות". לדעת מינץ, דרעי אינו יכול להתמנות לשר בשל אותה התחייבות והוא מושתק מלטעון כעת אחרת.
מינץ אינו סבור, כי המינוי הוא בלתי סביר במידה קיצונית. לראש הממשלה יש שיקול דעת רחב במיוחד בהרכבת ממשלתו, כדי שהיא תוכל להיות יציבה ולתפקד. "בהינתן השיקולים הפרלמנטריים והפוליטיים הברורים שעמדו על הפרק, כמו גם הנתונים האובייקטיביים של אותה תקופה במציאות של מערכת בחירות חמישית בארבע שנים, לא ניתן לומר כי קיים מתחם של אפשרויות 'סבירות' אחרות כלשהן שמרכיב ממשלה 'סביר' אחר באותן נסיבות היה מקבל", הוא סבור.
מינץ גם אומר כי לדעתו אין לבית המשפט העליון סמכות להתערב בחוקי יסוד - כאשר גם ההתערבות בחקיקה רגילה אינה פשוטה. "הסמכות לבקר חוקים או לבטלם מכוח חוקי היסוד נשענת על ההכרה במעמדם החוקתי הרם של חוקי היסוד, מכוח סמכותה של הכנסת כרשות מכוננת. על כן, מהלך החותר תחת הנחת יסוד זו, הינו אפוא מוקשה ביותר. משבית המשפט נוטל על עצמו סמכות לבקר חוקי יסוד, מתחזקת הטענה כי התאוריה בדבר עליונות חוקי היסוד איננה כּנה, כי אם נועדה אך ורק לאפשר ביקורת שיפוטית על חוקים", מסביר מינץ.