דיון רב משתתפים על דוח מבקר המדינה מ-2021, שטרם נידון בכנסת, בעניין פעולות ממשלת ישראל והיערכותה למשבר האקלים, נערך (יום ג', 31.1.23) בוועדה לביקורת המדינה. בדיון אמרו הדוברים מהאופוזיציה ונציגי הארגונים הירוקים כי ממשלת ישראל, לא זו בלבד שאינה נערכת לקראת משבר האקלים, אלא היא אף מצעידה את ישראל לאחור בנושא בתוכניות השונות המונחות על שולחנה. יו"ר הוועדה, ח"כ מיקי לוי, אמר בדיון: "מדובר בדיון חשוב ביותר. כבר אין זה נושא שוליים כמו שהתייחסו אליו גורמים בעבר. מדובר בנושא שנמצא במרכז סדר היום הבינלאומי ומשפיע על כל עתיד ילדינו ונכדינו. ככל שהזמן יעבור יהיה לטיפול באתגר השפעות קשות - בריאותיות, כלכליות ועוד. נזרקים אלפי מיליארדים לקרקעית הים וישראל לא ערוכה. זה הופך לעניין בינלאומי וגם נקודתי עבורנו. יש לקדם את חוק האקלים ואם מס הפחמן לא יקודם, ננסה לקדם את זה כחוק של הוועדה עצמה. אבל בהחלט ראוי שזה יהיה חוק ממשלתי. אם מקימים פה משרדים לכל דבר ועניין אז זה בוודאי נצרך - יש צורך לתכלל את כל הנושא ע"י רשות או משרד שירכז את כלל העשייה בנושא משבר האקלים. נמשיך לעקוב אחר הנושא ולקיים דיוני המשך". יובל חיו, מנהל חטיבה במשרד המבקר, הציג את עיקרי הדוח המראים כי פליטות לנפש בישראל גבוהות בהשוואה בינלאומית - מקום 10 מתוך 29 מדינות וכן השקעה כרונית נמוכה בתשתיות - 2% מהתמ"ג לעומת 5.3% ממוצע. כמו-כן עולה כי תוכנית התייעלות אנרגטית במבנים חסרה - אין תוכנית למבנים קיימים למבנים מעל 5 קומות, למבני תעשיה ועוד. בנוגע להיערכויות הנדרשות, אמר חיו כי אין תוכנית לאומית להיערכות לשינוי אקלים, אין מתודולוגיה לניתוח סיכונים הכרוכים בשינוי אקלים, משבר האקלים אינו מוגדר כאיום אסטרטגי וקיים מחסור בידע מחקרי וכלכלי בסיסי בנושא, "יש כשלי ממשל וביזור רב של סמכויות של הנושא. זה חייב לשבת בתוך מערכת מקצועית שלמה שעוקבת אחרי זה. המשרד להגנת סיבה עושה מאמץ גדול לעשות את החיבור הזה אבל צריך בשביל ההצלחה את קברניטי המדינה". יובל לסטר, סמנכ"ל מדיניות ואסטרטגיה, המשרד להגנת הסביבה, השיב: "אנחנו כמשרד שמנו את ההיערכות למשבר האקלים בכל ההיבטים בראש סדרי העדיפות של המשרד. לא אחזור ולא אפרט את כל הדברים שיצאו בשנים האחרונות - והדברים עוד רחוקים להפוך למשהו שמוביל אותנו למקום אחר - אך בהקשר של חוק האקלים, בהסכמים הקואליציוניים נקבע שיהיה חוק אקלים שהיעדים שייקבעו יהיו עמוקים יותר -יגיעו ל 50% הפחתות עד שנת 2030. אבל צריך לדעת שגם הפחתה של 50% בפליטות גזי החממה ברמה הגלובאלית לא תמנע מאיתנו להגיע לנקודת אל חזור שמשפיעה על האקלים. ה-oecd יפרסם בשבוע הבא דוח שמדבר על צורך להגיע גם לאיפוס פליטות מלא. הנושא השני שאנחנו שמים בדרגה מאוד גבוהה של חשיבות הוא תמחור הפחמן על-מנת לעמוד ביעדים האלה. הדרך היעילה ביותר לעשות את זה היא על-ידי קביעת מחיר לפליטת פחמן. אנחנו חושבים שאת הדבר הזה צריך לעשות להמשיך את העשייה שהתחילה בממשלה הקודמת ולהעמיק אותה בממשלה הזאת". עמיאל וסל, ראש אגף חוסן אקלימי מהמשרד אמר בדיון כי בהתייחסות לאדפטציה, עצם הנוכחות שלו בחדר היא כבר עדות להתקדמות שנעשתה, ואולי גם בעקבות הדוח, "המשרד הקים אגף חדש שנועד להתעסק עם הנושא. הוא כרגע מצומצם, אבל אנחנו פועלים עכשיו כדי להרחיב אותו בעזרת האוצר והנציבות".