הסדרי RPM, שבעבר לא נכללו בפטור-סוג עבור הסדרים לא אופקיים, יכולים כעת להיות מכוסים במסגרת הפטור אם הם עומדים בשני תנאים - התנאי הראשון הוא שההגבלות בהסדר לא יגבילו באופן משמעותי את התחרות בשוק, ובתנאי ששיפור זה גובר על הפגיעה המסתברת בתחרות. ככלל, ככל שהתחרות בשוק הרלוונטי עזה יותר, קיימת סבירות גדולה יותר כי התועלות הפרו-תחרותיות העולות מן ההסדר יגברו על הפגיעה התחרותית המסתברת הנובעת מההסדר. התנאי השני הוא שעיקרו של ההסדר לא יהיה צמצום תחרות או מניעתה, ואסור שיהיו בו כבילות מיותרת. רשות התחרות תבחן אם הסדר ה-RPM נחוץ לשיווק המוצר של הספק ואם ההגבלה אינה רחבה מהנדרש ומשנית למהות ההסדר. הרשות מציינת כי מעטים המקרים בהם תימצא הגבלת ה-RPM הכרחית למהות הסדר השיווק. הסדרי RPM (Resale Price Maintenance) בשיווק מוצרים או שירותים מעלים חששות לגבי פגיעה אפשרית בתחרות. חששות אלו נובעים מכך שהסדר ה-RPM מפחית את התחרות התוך-מותגית בכך שהוא מונע מהקמעונאים המשתתפים להוריד את מחירי המוצרים לצרכן, מה שעלול להגביל את כניסתם של קמעונאים יעילים או חדשניים ולהעלות מחירים לצרכן. כמו-כן, הסדר ה-RPM עשוי להפחית את הלחץ על הספק להוריד את המחיר הסיטונאי ולהפחית את התמריץ של הקמעונאים לדרוש הנחות מהספק, מה שיוביל לעלייה כוללת ברווח לספק ולקמעונאים על חשבון רווחת הצרכן. הסדר ה-RPM עשוי גם להקל על שיווי משקל מתואם בין קמעונאים לספקים, מה שעלול לגרום להפחתת התחרות ולמחירים גבוהים יותר עבור הצרכן. היתרונות התחרותיים של הסדרי RPM כוללים הכנסת מוצרים חדשים לשוק, שיפור התחרות בין המותגים ופתרון בעיית "רוכב חופשי" [ראו משמאל]. הצגת מוצר חדש עשויה לדרוש השקעות מיוחדות מקמעונאים לצורך קידום מכירות, והסדר RPM עשוי לסייע בצמצום פער האינטרסים בין הקמעונאי לספק ולעודד את ההשקעה של הקמעונאי במותג החדש. בהסדרי RPM בין ספק לסוכן, הסוכן נתפס כזרועו הארוכה של הספק, ואינו נושא בסיכונים משמעותיים הקשורים לשיווק המוצרים. הסדר מסוג זה עשוי לעמוד בתנאי פטור-סוג להסדרים לא אופקיים. עם זאת, המלצת מחיר של ספק לקמעונאים עלולה לעורר חששות תחרותיים וייתכן שלא יהיו להם אותם יתרונות פרו-תחרותיים כמו הסדר RPM אמיתי. האם בקשת ספק לקמעונאי נחשבת כהמלצה או הסדר RPM תלויה במהותה ולא בכותרתו, ואם היא עומדת בתנאי הסדר RPM יש לבחון את התנאים לפטור מסוג. הממונה על התחרות מסכמת כי הסדרי RPM הם הסכמים בין ספק לקמעונאי המגבילים את המחיר המקסימלי שניתן לגבות מהצרכנים עבור מוצר. הסדרי מקסימום אלה, שאינם הופכים להסדרי RPM קבועים נחשבים בדרך כלל יעילים מבחינה כלכלית ויכולים לפתור את בעיית ה"מרווח הכפול" על-ידי קביעת מחיר מירבי הנמוך ממחיר השוק. עם זאת, אם ההסדר המקסימלי של RPM יהפוך דומה במהותו להסדר RPM קבוע, זה עלול לעורר חששות תחרותיים. חוקיותם של הסדרי RPM נקבעת על-פי עמידתם בדרישות הפטור מהסוג, ונקודת המוצא לבחינת הסדרי RPM היא מחמירה יותר מהסדרים אנכיים אחרים, שכן הם מגבילים את התחרות תוך-מותגית מבחינת מחיר המוצר ועשויים לעורר חששות תחרותיים נוספים. הסדרי RPM הם חוקיים אם הם מביאים לשיפור משמעותי בשירותי המכירה או השירותים הנלווים הניתנים לצרכנים ושיפור זה גובר על הפגיעה הצפויה בתחרות הנובעת מההסדר.