רשויות הרווחה ובא-כוח היועץ המשפטי לממשלה נתנו בפועל יד לסחר בקטין, אשר הועבר מיד לאחר לידתו מאמו הביולוגית לדודתו ודודנו. כך קובעת שופטת בית המשפט למשפחה בבאר שבע, רותם קודלר-עיאש, בעניינו של מי שנולד בשנת 2015 לזוג מוסלמי. אמו של הילד הייתה אשתו הרביעית של אביו המנוח; לאב היו 18 ילדים ולבני הזוג יחדיו - ארבעה ילדים. מיד לאחר שנולד, הועבר הילד לבני הזוג האחר שהם חשוכי ילדים, על-פי הסכמת הוריו כבר בעת ההריון. הזוג ביקש לאמץ אותו רשמית, אך נציג היועץ המשפטי לממשלה במשרד הרווחה ביקש - בשל הנסיבות החריגות של המקרה - שהאם הביולוגית תחתום בפני בית המשפט על הסכמתה לאימוץ. ההליך נמשך שלוש שנים ובינואר השנה דחתה קודלר-עיאש את הבקשה, בפסק דין שהותר לפרסום כעת (23.2.23). "עסקינן במקרה חמור מאין כמוהו, שמדינת ישראל אינה יכולה להכשירו גם לא תחת המעטה של דיון ב'טובת הקטין", היא קובעת. "טובתם של ילדים וילדות היא כי המדינות המתוקנות והמתפקדות יבטיחו כי לא יבוצעו 'מסירות' שלהם כאילו הם חפץ. טובתם של קטינים וקטינות היא כי הרשויות האחראיות עליהם יוודאו כי ככלל לא יוכשרו מעשים לא חוקיים שנעשים ביחס אליהם, גם לא בדיעבד". קודלר-עיאש דוחה מכל וכל את עמדת היועץ המשפטי, לפיה העובדה שבני הזוג האחר קיבלו בזמן אמת אפוטרופוס על הילד מבית הדין השרעי, מכשירה את חוסר החוקיות של מסירתו לידיהם מיד לאחר לידתו. מסירה זו הייתה "הליך לא מוסדר, לא חוקי, תוך שאף אחד מהם לא טרח להידרש לכך שאמו של הקטין נקרעת עקב כך שפרי בטנה נקרע ממנה מיד לאחר לידתו. "גורמי הטיפול, כך נראה, עוצמים לכאורה עיניהם בחלוף השנים לעובדה שהמעשים שביצעו אותם אזרחי מדינת ישראל, נעשו 'מתחת לרדאר', כאשר לא בכדי גורמי הטיפול לא היו מעורבים שכן הדבר הוסתר מהם. למרבה הצער כעת, שהדבר נחשף, תחת גינוי העניין, בוחרים גורמי הטיפול ומשרד הרווחה להכשיר את המעשה בדיעבד, תוך התעלמות מהמסר העובר לציבור". קודלר-עיאש מדגישה, כי בני המשפחה הערימו על הרשויות, הסתירו ומסתירים מידע ולכן חלק מטענות היועץ המשפטי אינן מבוססות עובדתית.

התעלמות מעוולות בכסות של ססמאות

קודלר-עיאש ממשיכה: "דעתי כלל אינה נוחה מהעובדה שבא-כוח היועץ המשפטי, תחת כסות של ססמאות בעניין טובת הקטין, מבקש להתעלם מהעוולות הרבות שהתרחשו בחייו של הקטין ממועד לידתו". הילד גדל במעטה של שקר והסתרה, ולא ניתן לדעת מהו הנזק הרגשי והנפשי שנגרם לו בשל כך. היועץ המשפטי נהג כהלכה כאשר הביא את העניין לפתחו של בית המשפט, היא ממשיכה וקובעת, כי הסכמתה של האם לאימוץ - הן ב-2015 והן כיום - איננה מרצונה החופשי. קודלר-עיאש מזכירה, כי ישראל חתמה בשנת 2020 על האמנה הבינלאומית למניעת סחר בבני אדם. בכך היא "הביעה את עמדתה הנחרצת בעניין האפשרות לסחור בבני אדם בכלל ובילדים בפרט, וראוי היה שכלל רשויות המדינה יקפידו על עמדת המדינה בעניין זה". אישור בקשת האימוץ עלול להוות סתירה למחויבותה של המדינה למנוע סחר בבני אדם, היא מדגישה. המדינה אינה יכולה להשלים עם מה שהיא עצמה מתארת כ"קושי מהותי" ו"עיוות חמור". היועץ המשפטי למעשה מבקש מבית המשפט "להתעלם מחוקי מדינת ישראל ולהכשיר מעשה שנעשה בניגוד לחוקי המדינה", מוסיפה קודלר-עיאש. היא הורתה לעובדת הסוציאלית לבחון האם יש להשיב את הילד לאמו הביולוגית, ודחתה את בקשת היועץ המשפטי שלא לפרסם את פסק הדין: יש לפרסמו כדי להרתיע ממקרים דומים ולהבהיר מהי עמדת המחוקק ובתי המשפט ביחס אליהם.