|
|
[צילום: דני שם-טוב/דוברות הכנסת]
|
|
היועץ המשפטי למשרד הביטחון, עו"ד חן בן-אליעזר, הביע דעתו כי לחוק השלכות משפטיות משמעותיות, בעוד עו"ד אבינועם סגל אלעד ממחלקת ייעוץ וחקיקה במשרד המשפטים, הזהיר מפני הקשיים הבאים: הכללת עזה בחקיקה; הצורך לבצע תיקונים מקבילים לחקיקת הביטחון הקיימת ביו"ש, לרבות תיקון צווים כלליים קיימים והוצאת צווים חדשים. כמו-כן, קיים קושי משפטי בביטול סעיפים הנוגעים לביטול זכויות במקרקעין ובמיטלטלין. הדבר יוצר אי-בהירות לגבי משמעות הביטול. פתרון אפשרי אחד הוא לתקן ולהוסיף שהדברים יחולו אחרת מעתה והלאה, תוך התייחסות לאזור כמו לשאר אזורי C.
ח"כ לימור סון הר מלך, יוזמת החוק, מסרה כי היא מצפה שהצעת החוק תבטל ותפסיק הליכים מתנהלים בעבירות שהתבצעו במקום לבטל הרשעות שהיו קיימות בעבר. בתוך כך, יוסי דגן, ראש מועצת שומרון, הביע את רצונו להסיר מספר החוקים את החרפה ואות הקלון שגרם החוק הפלילי.
|
|
|
דגן הדגיש את חשיבות הצעת החוק וקבע כי היכן שאין התנחלויות יש טרור, ועיקר גל הטרור האחרון מקורו באזור שבו נעקרו היישובים - מצפון השומרון. הוא סבור שהכל הופקע, וכולם קיבלו פיצויים, גם אם הם לא היו מספקים. דגן הפציר בוועדה להעביר את הצעת החוק בנחישות וברגישות (ססמת ההינתקות, ע.י.), תוך התחשבות בצלקות הרגשיות והאישיות שהותירה תוכנית ההינתקות על ישראלים רבים.
עם זאת, ח"כ גלעד קריב הביע את תקוותו כי יש לקיים דיון רציני לפני העברת הצעת החוק, להבטחת עתידה וביטחונה של ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית. הוא הציע לקבל חוות דעת ממשרד הביטחון, מצה"ל, מהשב"כ, ממשרד החוץ וממשרד החוץ בנושא מעמד הקרקע וההשלכות הביטחוניות והפוליטיות של הצעת החוק.
|
|
|
[צילום: דני שם-טוב/דוברות הכנסת]
|
|
תוכנית ההינתקות יושמה על-ידי הממשלה ב-2005, מה שהוביל לפינוי כל הישובים הישראלים מרצועת עזה וארבעה ישובים בצפון השומרון. התיקון המוצע מבקש לטפל בסוגיית צפון השומרון, שהיה חלק מתוכנית ההינתקות. הצעת החוק נועדה לבטל את ההכרזה על שטח צבאי סגור בצפון השומרון במסגרת חוק ההינתקות, ולאפשר לישראלים להיכנס מחדש לאזור.
|
|