"למעשה, הקואליציה לא רק שלא עצרה את תהליך החקיקה, אלא שלאחרונה עלו הצעות לפגוע בעצמאותם של מוסדות נוספים מלבד מערכת המשפט. כך עלו הצעות להתערב במדיניות הריבית של בנק ישראל, למנות עסקן פוליטי למשרת הסטטיסטיקאי הראשי, להתערב בניהול הספרייה הלאומית, ולפגוע בעצמאות השידור הציבורי ובאקדמיה בישראל. התנהלות זו רק מחריפה את הנזק לכלכלה הישראלית". החותמים מתריעים: "רפורמות אשר יגדילו את מספר השופטים, ימנעו התמשכות מיותרת של הליכים משפטיים, יקלו על פתרון סכסוכים וייעלו אכיפה של חוזים ושמירה על זכויות קניין, יכולות לסייע למשק לפרוח ולשגשג. דא עקא, לא רק שיזמות החקיקה אינן מטפלות בבעיות חשובות אלה, אלא שהן מונעות ביקורת חשובה על הרשות המבצעת ומחלישות את ההגנה על זכויות קניין. כך למשל, ללא מערכת משפט חזקה ועצמאית, עלולה הממשלה בעתיד לפגוע בחסכונות הפנסיה, בבעלות על נדל"ן, או להטיל מיסים בדיעבד על פעילות כלכלית אחרת. "אנו קוראים לממשלת ישראל להקשיב לקולות האזהרה הרבים מבית ומחו"ל, וביניהם קולות של כלכלנים בכירים שאתם נהג ראש הממשלה להתייעץ לאורך השנים. הניסיון שנצבר במדינות אחרות שבהן התעלמו פוליטיקאים מאזהרות כלכלנים - כמו שקרה בבריטניה רק לפני מספר חודשים - מלמד שהתעלמות כזו עלולה לעלות לכולנו ביוקר".

"רפורמה מקיפה היא חיונית"

תומכיה העקרוניים של הרפורמה אומרים, כי "רפורמה מקיפה במערכת המשפט היא חיונית עקב המהפכה החוקתית שהוביל פרופ' אהרן ברק, אשר הפרה את האיזון בין הרשויות בישראל". זאת, באמצעות הרחבה של הביקורת השיפוטית והחלתה גם על חוקי יסוד; הרחבה של זכות העמידה, דוקטרינת השפיטות ועילת הסבירות; שימוש בפרשנות תכליתית אובייקטיבית; והעצמת כוחם של היועצים המשפטיים. "הליכי החקיקה בישראל נותנים מרחב גדול לדיון, לדיוק ולשכנוע. המקום המתבקש לדיון בפרטי הרפורמה הוא כנסת ישראל ויש לקיים בה דיונים ענייניים בין תומכי הרפורמה ומתנגדיה כמקובל. ככל שניתן, טוב לקיים הידברות ולחתור להסכמות רחבות, אך אסור לפגוע בתהליך החיוני של תיקון מערכת המשפט, שבשנים האחרונות הסיגה באופן מופרז מאוד את גבול הרשויות האחרות". בין החותמים על גילוי הדעת: פרופ' יואל אליצור, איש מדעי היהדות; המתימטיקאי פרופ' נח דנא-פיקארד; איש הספרות פרופ' הלל וייס; פרופ' אשר כהן, איש מדעי המדינה; פרופ' ברכיהו ליפשיץ, חתן פרס א.מ.ת במדעי היהדות; פרופ' זהר עמר, מומחה לבוטניקה של התנ"ך; האדריכל פרופ' דוד קאסוטו; פרופ' נחום רקובר, חתן פרס ישראל ולשעבר המשנה ליועץ המשפטי לממשלה; והמשפטן פרופ' רון שפירא, רקטור המרכז האקדמי פרס.