הייעוץ המשפטי לכנסת מסכים שיש לעגן בחוק את שאלת נבצרותו של ראש הממשלה ומסתייג מפרטי הצעתו בנושא של יו"ר הקואליציה, ח"כ אופיר כץ. הלשכה המשפטית אומרת כי אומנם עמדת המסורתית של הכנסת היא שאין מקום להתערבות של בג"ץ בחוקי יסוד, אך עלולה לעלות טענה שיש להתערב בנושא הנבצרות (המוצע להסדרה כתיקון לחוק יסוד הממשלה). החוק מדבר כיום בצורה עמומה על נבצרות של ראש הממשלה, בלא לקבוע מי יחיל אותה ובאלו נסיבות. לנוכח העתירה לבג"ץ, המבקשת לקבוע נבצרות של בנימין נתניהו בטענה שהוא מעורב ברפורמה המשפטית למרות ניגוד העניינים הנובע ממשפטו, מציע כץ לקבוע שראש הממשלה עצמו יוכל להודיע על נבצרות, או שהממשלה תוכל לעשות זאת ברוב של 75% מהשרים. במסלול השני יוכל ראש הממשלה להתנגד וההכרעה תעבור לכנסת, שם יהיה צורך ברוב של 90 חברי כנסת כדי להכריז על נבצרותו. כץ גם מציע, כי בכל מקרה לא יוכל בית המשפט העליון להתערב בנושא הנבצרות. הלשכה המשפטית משווה את הצעתו של כץ להסדרים הקבועים בנוגע לנבצרות של בכירים אחרים (נשיא המדינה, יו"ר הכנסת, שופטים ומבקר המדינה). היא מציינת, כי הצעה זו צרה בהרבה מן ההסדרים הקיימים: היא מאפשרת נבצרות רק בשל אי-מסוגלות נפשית או גופנית (ולא מכל סיבה שהיא); היא מאפשרת לכנסת להפוך החלטת נבצרות של הממשלה; והיא דורשת רוב גדול במיוחד הן בממשלה והן בכנסת אם ראש הממשלה מתנגד לנבצרות. בנוגע להתערבות אפשרית של בג"ץ אם ההצעה תאושר, נאמר בחוות הדעת שניתן יהיה לטעון נגד התיקון על-פי המבחן שנקבע בפסיקה להתערבות בחוקי יסוד. הלשכה המשפטית רומזת, כי הטענות יתמקדו בכך שמדובר בתיקון שנתפר פרסונלית עבור נתניהו ושהוא אינו עולה בקנה אחד עם ההסדרים בחוקי יסוד אחרים (כפי שצוין לגבי נבצרותם של בכירים). הלשכה המשפטית מוסיפה, שיש להבהיר כיצד תיקבע נבצרות נפשית או גופנית ומעירה, כי תיתכן בעיה מובנית אם ראש הממשלה אינו כשיר נפשית - כאשר לא נקבע גורם אובייקטיבי שיוכל להכריז על נבצרותו. היא מעלה חשש שהממשלה לא תרצה להכריז על נבצרות ומציעה לשקול שההליך יתקיים בוועדת הכנסת או שיופקד בידי נשיא המדינה. הרוב הגבוה שמציע כץ מעורר גם הוא בעיות, לדעת הלשכה המשפטית, למשל במקרים בהם יש צורך דחוף להכריז על נבצרות. עוד אומרת הלשכה המשפטית, כי יש לבחון היטב את האיסור על ביקורת שיפוטית בנושא הנבצרות. איסור כזה אינו קיים בהסדרי הנבצרות האחרים, ויש מקום לבחון האם אין לאפשר ביקורת שיפוטית לכל הפחות על תקינות ההליך (להבדיל מתוצאותיו). כמו-כן, יש לדון ביחס בין הצעה זו לבין שאלת הביקורת השיפוטית הנדונה כחלק מן הרפורמה המשפטית.