משרד הפנים מפרסם תזכיר חוק המבקש להחזיר לשר הפנים את סמכותו שלא להעניק דרכון למי שלא השתקע בישראל גם ביחס למי שקיבל אזרחות ישראלית מכוח חוק השבות.
החוק המוצע מבקש להחזיר את נוסח החוק לזה שקדם לתיקון 2017, כך שסמכות שר הפנים שלא ליתן דרכון לאזרח ישראלי שלא השתקע בארץ תחול גם על עולים שקיבלו אזרחותם הישראלית לפי חוק האזרחות, באופן שדרכון ישראלי יוענק לעולה רק לאחר השתקעותו בישראל. על-פי המוצע, החוק יחול אף על מי שקיבל את אזרחותו לפני כניסת החוק לתוקף. כלומר, ניתן יהיה לשלול אזרחות מעולים שירדו מהארץ לפני שבכלל השתקעו בה.
תיקון מס' 9 בשנת 2017 העבירה הממשלה תיקון לחוק הדרכונים, המכונה תיקון מס' 9, שהעניק הנפקה מיידית של דרכונים ישראלים לעולים חדשים עם קבלת אזרחותם ישראלית. לפני התיקון, שר הפנים בדרך כלל לא הוסמך להעניק דרכונים למהגרים חדשים בתוך שנה מיום הגעתם, למעט במקרים חריגים. מדיניות זו יושמה כדי למנוע שימוש לרעה בדרכונים ישראלים על-ידי אנשים שהיו בעלי זיקה חלשה למדינה ועדיין לא השתקעו בישראל. אולם התיקון הוביל לחששות מהפוטנציאל לניצולו מצד מי שלא הייתה לו כוונה להתיישב בישראל.
חוק השבות, שנחקק בשנת 1950, מעניק ליהודים ולבני משפחתם הקרובים את הזכות לעלות ארצה ולהפוך לאזרחים. בניגוד לרוב המדינות האחרות, בהן תהליך השגת האזרחות הוא הדרגתי ונמשך מספר שנים, ישראל מעניקה אזרחות מייד עם הגעתם לזכאים לפי החוק. הדבר הוביל למצב בו אנשים מסוימים הגישו בקשה לאזרחות רק כדי להשיג דרכון ישראלי, המאפשר נסיעות ללא אשרה למדינות רבות, מבלי שתהיה להם כוונה כלשהי להתיישב בישראל.
המדיניות לשלילת דרכונים למהגרים חדשים שטרם התיישבו בישראל אושרה על-ידי בג"ץ לאורך השנים. במקרה של פטרוניוק נ' שר הפנים (בג"ץ 4896/95), בית המשפט קבע כי "מדיניות שונה, סופה לפגוע באזרחי ישראל כולם, שתימנע מהם כניסה למדינות שונות בלא אשרה". במקרה של לוצ'נסקי נ' שר הפנים (בג"ץ 3282/98), בית המשפט קבע כי "אזרחות אינה תנאי מספיק לקבלת דרכון", וכי סביר לשלול דרכונים לאלה שטרם התגוררו בישראל.
החששות הועלו כבר ב-2017 התיקון לשנת 2017 הוגש כהצעת חוק פרטית ונתקל כבר אז בחשש מצד משרדי ממשלה שונים שניתן יהיה לנצלו לרעה בידי מי שאין לו כוונה להשתקע. גם גורמי הביטחון העלו חשש כי תיקון זה עלול להקל על ניצול לרעה של חוק השבות, למתן תיעוד ישראלי לגורמים שאינם זכאים לכך, ולשם ביצוע פעולות הפוגעות בביטחון המדינה.
חששות אלה הובילו להצעה לבחון את החוק במקרה של התיקון. לאחר למעלה משלוש שנים, בחינת השלכות התיקון חשפה תופעה רחבה של מהגרים חדשים המנצלים את האפשרות לקבל מיד אזרחות ישראלית, במטרה אחת - להשיג דרכון ישראלי ללא שום זיקה אמיתית למדינה.
כתוצאה מכך, ב-24 בנובמבר 2020, פורסם תזכיר חוק שהציע להחזיר את החוק לצורתו המקורית, המסמיך את שר הפנים להעניק דרכון ישראלי למהגרים רק לאחר שהשתקעו בישראל. הנוסח המוצע כעת זהה לזה שהופץ אז.
