בית המשפט העליון קובע (22.3.23), כי היועצת המשפטית לממשלה, גלי מיארה, רשאית ואף חייבת להביע דעה בנוגע לחלק ברפורמה המשפטית הנוגע למערך הייעוץ המשפטי. פסק הדין רומז לכך שבית המשפט לא יימנע מלדון ברפורמה, גם אם תעלה הטענה ששופטיו מצויים בניגוד עניינים. במקביל נדחתה עתירה שביקשה להורות לכנסת לעצור את חקיקת הרפורמה כדי לאפשר הידברות עליה. חמישה ארגונים המזוהים עם הימין (לביא, איתן, אם תרצו, התנועה למשילות ולדמוקרטיה וחוג הפרופסורים לחוסן מדיני וכלכלי) טענו, כי מיארה ונציגיה מצויים בניגוד עניינים מובנה כאשר הם משתתפים בדיונים על החקיקה הנוגעת לייעוץ המשפטי. מדובר בהצעתם של יריב לוין ושמחה רוטמן, לפיה היועצים המשפטיים למשרדי הממשלה יהיו במשרות אמון, חוות דעתה של היועצת המשפטית לא תהיה מחייבת והשרים יוכלו לקבל ייצוג נפרד בעתירות לבג"ץ. הארגונים ביקשו לאסור על מיארה ונציגיה לעסוק בצורה כלשהי בהצעת החוק. השופט עופר גרוסקופף דחה על הסף את העתירה בשל העדר עילה להתערבות בג"ץ. הוא מזכיר, כי יש שני סוגים של ניגוד עניינים: בין האינטרס הפרטי של עובד הציבור לבין האינטרס הציבורי עליו הוא מופקד, ובין שני תפקידים ציבוריים של העובד. אין סוג שלישי הנוגע לעצם תפקידו של עובד הציבור, הוא מדגיש. "כאשר במסגרת תפקידו נדרש עובד ציבור לטפל בסוגיה הנוגעת לכובעו הציבורי, ואפילו תהיה זו שאלה נכבדה אשר תשליך על אופי ואופן תפקודו בעתיד, אין לפנינו כלל ניגוד עניינים. כך, למשל, הרמטכ"ל איננו מנוע מלעסוק בהצעות המשפיעות על תפקוד הצבא, ובכלל זה הצעות הנוגעות להיקף סמכויותיו או לתנאי השירות של המשרתים בצה"ל; נגיד בנק ישראל אינו חסום מלעסוק בסוגיות הנוגעות לתפקידיו וסמכויותיו של בנק ישראל, לתקציבו או לתנאי העבודה של עובדיו; וכן הלאה. נהפוך הוא, חובתו של משרת הציבור לעסוק בנושאים אלה, ולהציג את עמדתו המקצועית לגביהם - לחייב, לשלול או להותיר לשיקול דעת. "כך, למשל, הרמטכ"ל אינו רשאי להדיר עצמו מהדיון בהצעה להעביר סמכות מסוימת מצה"ל לגורם ביטחוני אחר, ונגיד בנק ישראל נדרש להתייחס לשאלה אם קביעת הריבית צריכה להיות נתונה בסמכות בנק ישראל או להיקבע על-ידי גורם אחר. פשיטא כי עיסוקם של הרמטכ"ל והנגיד בסוגיות אלה אינו נגוע בכל ניגוד עניינים - הוא משקף את סמכותם וחובתם לעסוק בנושאים המקצועיים המצויים בתחום אחריותם. העובדה שלהחלטה שתתקבל יש, או עשויה להיות, השלכה על האופן בו יידרשו בעתיד למלא את תפקידם, לא רק שאינה יוצרת ניגוד עניינים, אלא שהיא העומדת בליבת חובתם להביע את עמדתם המקצועית בנושא - להתריע כשנדרש; לתמוך כשרצוי; להיוותר ניטראלי כשצריך וכשמתאפשר".

ביקורת יוצאת דופן על העותרים

אין כל ניגוד עניינים בעיסוקה של מיארה בהצעת החוק, קובע גרוסקופף. "נושא משרה ציבורית הנדרש לשאלת תוכן סמכויותיו שלו עצמו אינו מצוי בניגוד עניינים. שאלות מסוג זה מתעוררות חדשים לבקרים, ואם ייקבע כי עובדי הציבור מנועים מלדון בהן, הדבר ייצור קושי ממשי בביצוע תפקידם. אף אין קושי בהצגת עמדתה העקרונית של היועצת בעניין זה במסגרת העבודה על הצעת החוק. כמובן, שבכל פעולה שמבצע נושא משרה ציבורית, גם בפעולה המערבת שאלות מהסוג האמור, עליו להיות מונע תמיד משיקולים ענייניים הנוגעים לטובת הציבור עבורו הוא משמש נאמן. "האינטרסים שלתפיסת העותרים מתנגשים, הם אינטרסים שמרכיבים אינהרנטית את תפקיד היועצת כמי שאמונה, בין היתר, על ייעוץ לממשלה בעניינים משפטיים בתחומים נרחבים, וביניהם, מן הסתם, על הליכי החקיקה האמורים. ודוק, לא רק שאין כל סיבה לסבור כי היועצת מנועה מלהביע עמדתה ביחס להליכי החקיקה, אלא שזוהי אף חובתה מתוקף תפקידה; אלמלא הייתה עושה כן - הייתה מועלת באחריותה". גרוסקופף מותח ביקורת יוצאת דופן על התנהלותם של העותרים, אשר דרשו החלטה עשרה ימים לאחר הגשת העתירה. כעבור ארבעה ימים נוספים הם דרשו לדון בה בדחיפות; "בקשה זו מנוסחת בלשון פוגענית כלפי בית המשפט, ומרמזת על איפה ואיפה בטיפול בעתירות ('היעלה על הדעת שיהיה דין אחד החל על פלוני ודין אחד החל על אלמוני, ולו ליום אחד?'). על כך, אין לי אלא להגיב בצורה הבאה: יש להודות - לבית משפט זה מוגשות עתירות חסרות בסיס משני צדדיה של המפה הפוליטית, מימין ומשמאל. אלה כאלה זוכות לאותו יחס - סילוק על הסף, ובמקרים מתאימים אף תוך חיוב בהוצאות. זהו, בכל הכבוד, הדין הראוי גם לעתירה שלפנינו". העותרים חויבו בתשלום הוצאות בסך 5,000 שקל לאוצר המדינה, בשל התנהלותם. השופטים יצחק עמית ואלכס שטיין הסכימו עם גרוסקופף. את העותרים ייצג עו"ד יונה שרקי.

בית המשפט אינו מתערב בהליכי חקיקה

כאמור, בג"ץ גם דחה על הסף עתירה שביקשה להורות לרוטמן לעצור ל-40 יום את הדיונים על הרפורמה. עו"ד יהודה רסלר טען, כי יש "לאפשר או לאלץ את הקואליציה והאופוזיציה להירגע, להיפגש ובעיקר - לדבר". לדבריו, ראוי שההצעה תובא לאישור הכנסת לאחר התייעצות ובהסכמה רחבה, ויש לעצור את החקיקה גם בשל החשש מפני מלחמת אחים. עמית אומר: "הלכה מושרשת וידועה היא כי בית משפט זה אינו מתערב בהליכי חקיקה אשר נמצאים בעיצומם. כך מתחייב מעיקרון הפרדת הרשויות וכך מתחייב מיחסי הכבוד ההדדי הנדרשים בין הרשות השופטת והרשות המחוקקת. חרף ההבנה לחששות שמעלה העותר בעתירתו, אין מקום להסיג את גבולה של הרשות המחוקקת, על-ידי הפעלת ביקורת שיפוטית על הליכי חקיקה בעודם בעיצומם, גם כאשר מדובר בחקיקה הנתונה במחלוקת ציבורית עזה". השופטים שטיין וחאלד כבוב הסכימו עם עמית.