עיסוקו של ראש הממשלה, בנימין נתניהו, ברפורמה המשפטית מהווה הפרה של הדין. למרות זאת, אין מקום לנקוט נגדו בהליכי בזיון בית המשפט. כך סבורה (3.4.23) היועצת המשפטית לממשלה, גלי מיארה. מיארה הגיבה לשתי עתירות המבקשות מבית המשפט העליון לפעול נגד נתניהו לפי פקודת בזיון בית המשפט (קנס ואף מאסר), בטענה שהוא מפר את פסק הדין שאפשר לו להקים ממשלה בשנת 2020 בתנאי שיעמוד בתנאי הסדר ניגוד העניינים הנובע מההליך הפלילי נגדו. נתניהו טוען בתגובתו, כי הוא רשאי לעסוק ברפורמה והדבר אף חיוני, ומבקש מבג"ץ לקבוע שחוות דעתה של מיארה - שאסרה עליו לעסוק ברפורמה - אינה מחייבת אותו. מיארה מחמירה את התייחסותה להתנהלותו של נתניהו, במיוחד כפי שבאה לידי ביטוי בנאומו לפני שבועיים בו הודיע שהוא "נכנס לאירוע". כעת היא אומרת כי מדובר לא רק בהתנהלות בלתי לגיטימית, אלא בהפרה של הדין, הפרה של הסדר ניגוד העניינים והודעה מראש על כוונתו של נתניהו לעשות זאת. לדבריה, חוות דעת זו מחייבת את נתניהו (לאור הפסיקה העקבית של בג"ץ בנוגע למעמדן של עמדות הייעוץ המשפטי), ואם הוא מבקש לחלוק עליה - עליו לעתור לבג"ץ, ולא לעשות זאת אגב ההליך הנוכחי. למרות כל אלו, ממשיכה מיארה, הליך הביזיון אינו המתאים בנסיבות אלו. כלי זה איננו עונשי אלא מיועד להבטיח ציות מעתה ולהבא, הוא האמצעי האחרון ואין להשתמש בו אם ניתן להשיג מטרה זו באמצעים אחרים. היא מצטטת את פסיקתו של בג"ץ במקרה אחר: "אין מבזים את בית המשפט, אלא אם כן אין עושים את שהוא ציווה לעשות או אם עושים את שהוא ציווה לא לעשות. אם בית המשפט לא הורה דבר אלא אך הצהיר על הדין ועל הסמכויות, הכוחות והזכויות המוענקות על פיו, ניתן לומר, כי פלוני בהתנהגותו פעל שלא כדין, אך אין לומר עליו, כי בשל התנהגות זו שלא כדין הוא אחראי לביזיון בית המשפט". במקרה הנוכחי, פסק הדין של בג"ץ קבע שהסדר ניגוד העניינים - שהכין היועץ המשפטי דאז, אביחי מנדלבליט - מחייב את נתניהו. פסק הדין לא קבע במפורש מה נתניהו חייב לעשות ומה אסור לו לעשות, ולכן היא סבורה ש"הסיטואציה דנן מתאימה למסגרת הדיונית המתוחמת של פקודת בזיון בית המשפט... זאת, מבלי לגרוע מן החובה המוטלת על ראש הממשלה להימנע מפעולה בניגוד עניינים בהתאם לחוות הדעת ולפסיקת בית המשפט הנכבד". התגובה הוגשה באמצעות עוה"ד יונתן ברמן וסיון דגן.