פרקליט המדינה, עמית איסמן, החליט (4.4.23) לסגור את תיק החקירה בפרשת חברת המימד החמישי. החקירה עסקה בחשד לפלילים בהתקשרות בין החברה לבין המשטרה בתקופת כהונתו של רוני אלשיך כמפכ"ל. יו"ר החברה היה בני גנץ, אך הוא לא נחשד בדבר; נשיא החברה היה רם בן-ברק, כיום חבר כנסת בסיעת יש עתיד. בין יועציה היו מפכ"ל המשטרה לשעבר, דודי כהן, ומי שהיה ממלא מקום המפכ"ל, בנצי טאו. המימד החמישי הוקמה בשנת 2014 בידי דורון כהן, לשעבר בכיר במוסד, וגיא כספי. היא פיתחה מערכת שנועדה לנתח כמויות גדולות של נתונים ומידע, כולל כאלו הנאספים בידי שירותי ביון ורשויות אכיפה, תוך שימוש בטכנולוגיות של בינה מלאכותית. החברה נסגרה בשנת 2018 לאחר שהממשל האמריקני הטיל מגבלות על המשקיע העיקרי בה, ויקטור וקסלברג. בשנת 2019 פרסם מבקר המדינה דאז, יוסי שפירא, דוח על ההתקשרות בין המשטרה לבין המימד החמישי. הוא מצא, כי באוגוסט 2016 הציגה החברה את יכולותיה בפני המשטרה, ואלשיך ובכירים במשטרה נפגשו עם גנץ, כהן ובכירי החברה. בסיום הפגישה הורה אלשיך להתקשר עם החברה ללא מכרז, לביצוע פיילוט בהיקף של 4 מיליון שקל לבחינת המערכת שפיתחה המימד החמישי. לצורך הפיילוט, שהתקיים ב-2017, רכשה המשטרה מן החברה חומרה ב-1.5 מיליון שקל. שפירא ציין, כי החברה מסרה למשטרה נתונים לא נכונים על עצמה, ולפיהם היא קיימת ארבע שנים, המוצר שלה מוכן לפעולה מזה שנה וחצי ויש לה חמישה לקוחות בטחוניים. לאחר הפיילוט ביקשה המשטרה להרחיב את ההתקשרות עם המימד החמישי, אך החשב הכללי במשרד האוצר הציב מכשולים על המשך ההתקשרות בפטור ממכרז - וכך היא ירדה מעל הפרק. החקירה בוצעה בידי רשות התחרות, כדי למנוע ניגוד עניינים של המשטרה, בליווי פרקליטות מחוז ירושלים (פלילי). 15 מעובדי המימד החמישי נחקרו באזהרה ונגבו עדויות מאנשי משטרה. פרקליטות מחוז ירושלים והמשנה לפרקליט המדינה לעניינים פליליים המליצו לסגור את התיק, ואיסמן קיבל את ההמלצה לאחר מה שהפרקליטות מכנה "ליבון עד דק של הסוגיות הכרוכות בתיק זה החשד העיקרי היה הצגת מצג שווא שיווקי, כאמור - בנוגע לוותק של החברה, מצב המוצר שלה ומספר לקוחותיה. בעניין זה הוחלט ביחס לחשוד המרכזי, סמנכ"ל המכירות של החברה, כי הראיות אינן מבססות קשר סיבתי בין הנתונים לבין התקשרותה של המשטרה עם המימד החמישי, ואף לא בין הנתונים לבין הסיווג הסופי של הפטור ממכרז. עוד נקבע, כי כי הנתונים השגויים אינם עולים כדי מצגי שווא ברף הנדרש במשפט פלילי. לגבי החשודים הנוספים שנכחו בפגישה בה הוצגו נתונים אלו, אומרת הפרקליטות, לא ניתן להוכיח במידה הנדרשת במשפט פלילי את מודעותם למסירת נתונים אלו. החשד העיקרי השני היה להצגת מצג שווא טכנולוגי, לאחר שעובדי החברה הציגו לכאורה בפני אנשי המשטרה יכולות פענוח אלגוריתמיות כאילו הן נעשו בצורה אוטומטית ועצמאית ע"י מערכת מבצעית מלאה, על אף שבפועל הייתה התערבות אנושית בדרך של מיון ראשוני אנושי של קבצי המידע. הפרקליטות אומרת, כי גם ביחס לחשד זה לא נמצאה תשתית ראייתית מספקת לכך שמדובר במצג שווא ברף הנדרש במשפט פלילי, בין היתר משום שנראה, כי המערכת פעלה בצורה אוטומטית ברמה כזו או אחרת. בנוסף, הראיות לא אפשרו להראות באופן חד-משמעי מהו המצג המדויק שהציגו אנשי המימד החמישי למשטרה בשלב בדיקת היכולות, וממילא לא ניתן להוכיח אם אכן היו פערים בין היכולות עצמן לבין מה שהוצג לגביהן. המשטרה לא הגדירה בצורה מדויקת את ציפיותיה הטכנולוגיות מן החברה, ולכן קשה להוכיח שהחשודים ביקשו להטעות אותה.