גוזל העורב מטופל על-ידי הוריו בקן כ-30 ימים, ולאחר מכן הוא ״פורח״ מהקן ומתחיל את הפרק הבא בחייו, כפי שקורה במינים רבים של ציפורים. הפרחון כפי שנקרא, אומנם עוזב את הקן אך הוריו ממשיכים להשגיח ולהגן עליו, להאכיל אותו, וללמד אותו תקשורת, תעופה וכישורים אחרים.
אביהוא שרווד, יו"ר עמותת "למען חיות הבר": "באביב אפשר לראות פרחוני עורבים המקפצים על הקרקע ומנסים לפרוש כנפיים ולהמריא, חסרי ישע למראית עין. אנשים החושבים בטעות שהם נפלו מהקן או ננטשו על-ידי הוריהם, או שחתולים בקרבת מקום מסכנים אותם, אוספים אותם ומנסים להאכיל ולהשקות אותם, מה שעלול, למרות הכוונות הטובות, לגרום למותם.
אז קבלו צפירת הרגעה – מדובר בשלב טבעי לחלוטין בהתפתחותו של העורב הצעיר, שבו הוא לומד להתמודד עם העולם ועם הסכנות שבו. העורבים הבוגרים עומדים על המשמר ויודעים להגן על הפרחון, אפילו מחתול רעב. למעשה, זהו מקורם של המיתוסים על עורבים שתוקפים בני אדם. בדיוק כמו אנשים החושבים שילדיהם בסכנה, העורבים ההורים מנסים להגן על הצאצא שלהם, ולכן הם צורחים וחגים מעל הגורם הנראה להם מאיים בניסיון להרחיק אותו".
הנה כמה סימנים שיסייעו לכם לזהות פרחון: מלבד ממדי הגוף הקטנים מאלה של עורב בוגר, לפרחון יש עיניים כחלחלות, צדי המקור שלו ורדרדים ועדיין רכים, ומעטה הנוצות שעל גופו עוד לא שלם.
אם בכל זאת אספתם פרחון של עורב, החזירו אותו בהקדם למקום שבו מצאתם אותו, להורים המחכים לו. תדעו שאתם במקום הנכון כשתשמעו קריאות של עורבים שרוצים לקבל את הילד שלהם בחזרה. שימו את הפרחון על הקרקע או על ענף של עץ, אבל קחו בחשבון שהוא עשוי לקפוץ שוב אל הקרקע, כי שם הוא אמור להימצא בתקופה זו של חייו.
אם אתם חוששים שהפרחון פצוע, חולה או נמצא בסכנה ממשית, פנו אל עמותת למען חיות הבר כדי לקבל הנחיות לפני שאתם אוספים אותו. התערבות אנושית לא הכרחית בשלב הרגיש הזה עלולה לפגוע בהתפתחותו של הפרחון.
