סגן נשיא בית המשפט המחוזי בתל אביב, חגי ברנר, אישר את הסדר הנושים שהציעה חברת האשראי החוץ-בנקאי יונט קרדיט. החברה קרסה ראשתקד בשל חשדות לאי-סדרים ותרמיות ביותר מ-50 מיליון שקל והפרשה מצויה בחקירה של רשות ניירות ערך. החברה נמצאת בשליטת יצחק אזר (שגם היה המנכ"ל), שלמה אייזיק ושי פנסו; היו"ר שלה עד הקריסה היה השר לשעבר משה כחלון. יונט מנוהלת כיום בפועל בידי הדירקטורים הבלתי-תלויים - רועי כהן, אורלי גרטי-סרוסי ודורון ארבלי - שהם העומדים מאחורי הצעת ההסדר. נגד החברה הוגשו תביעות חוב בסך 145.5 מיליון שקל, ובראשן שבע תביעות חוב מובטחות בסך 72 מיליון שקל (כולל 63 מיליון שקל למחזיקי האג"ח) ועשר תביעות בדין רגיל בסך 51 מיליון שקל. אייזיק ופנסו תובעים ממנה 7 מיליון שקל, וחברת לייטקום הגישה בקשה לתביעה ייצוגית ב-14 מיליון שקל. על-פי פרטי ההסדר, הן הנושים המובטחים והן הנושים הרגילים יוותרו על 30 מיליון שקל לכל קבוצה. על-פי ההסדר, כל נכסיה של החברה יועמדו לטובת פרעון החובות. נכסים אלה כוללים יתרת מזומנים בסך 15 מיליון שקל ויתרת שיקים של לקוחות החברה המיועדים לפירעון, בסכום כולל של 126 מיליון שקרל, מתוכם שיקים דחויים בסך 41 מיליון שקל ושיקים חוזרים בסכום כולל של 85 מיליון שקל. להערכת החברה, ניתן יהיה לגבות 60 מיליון שקל בלבד מכלל השיקים. הנושים המובטחים יקבלו 58% מן התקבולים, והנושים הרגילים - 42%. מקורות עתידיים אפשריים כוללים תביעות נגד בעלי שליטה, רואי החשבון של החברה וגורמים אחרים, כמו גם אפשרות של מכירת השליטה בחברה (שהיא שלד בורסאי). ברנר אומר (5.4.23), כי חלק מתביעות החוב - ובראשן זו של מחזיקי האג"ח - מוצקות מאוד, וכי אין סיבה שלא לקבל את ההערכה לפיה ניתן יהיה לגבות פחות ממחצית השיקים שבידי יונט. הוא גם אישר מתן פטור מותנה מתביעות לדירקטורים הבלתי-תלויים, אשר כאמור לא נטשו את החברה, וזאת בתנאי שיסייעו במימוש ההסדר ושלא יתברר שהייתה להם יד בקריסה. עוד מציין ברנר את התמיכה של רוב הנושים בהסדר במסגרת אסיפותיהם, ומזכיר שלרוב בית המשפט לא יכפה עליהם עמדה שונה מזו שבה בחרו.