היום לפני 82 שנה, הוכנעה יוגוסלביה בתום 12 יום מרגע הפלישה לתוכה של גרמניה הנאצית. הרקע לפלישה היה רצונה של גרמניה לסייע לאיטליה במלחמתה הכושלת ביוון (מלחמה שהחלה בנובמבר 1940) ולמנוע ראש גשר בריטי בדרום אירופה (כפי שהיה במלחמת העולם הראשונה) בה בשעה שגרמניה הנאצית מתכוננת לפלוש לברית המועצות בקיץ 1941. בעזרת לחץ כבד על עוצר המלוכה הנסיך פָּאבְלֶה קָארָאג'וֹרְגֶ'בִיץ', חתמה יוגוסלביה על ההסכם "התלת צדדי" - ההסכמה בין גרמניה, איטליה ויפן על שיתוף פעולה בזמן המלחמה. יוגוסלביה חתמה על ההסכם לאחר שהונגריה, רומניה ובולגריה חתמו עליו קודם. בסוף מרס 1941, התחוללה הפיכה צבאית ביוגוסלביה וקבוצת קציני צבא בכירים פרו בריטים הדיחו את פאבלה והעלו לשלטון את פטר השני המלך המיועד שהיה אז בן 17 (ועדיין לא הגיע לגיל בו ניתן למלוך). היוגוסלבים ביטלו את חתימתם על ההסכם ובתגובה הורה היטלר לכבוש את יוגוסלביה במהירות. ב-6 באפריל 1941 פתח חיל-האוויר הגרמני, הלופטוואפה, בהפצצה חסרת רחמים על העיר בלגרד, בה נהרגו יותר מ-17 אלף אזרחים והצבא הגרמני, בסיוע הצבא ההונגרי והאיטלקי, פלש ליוגוסלביה והכניע את צבאה בתוך פחות משבועיים. כיבוש יוגוסלביה החל את השואה בארץ זו. ב-13 באפריל 1941, עוד לפני כניעת הצבא היוגוסלבי, הורה מפקד יחידת האיינזצגרופן (בגרמנית "עוצבת מבצע" - שם היחידות לרצח היהודים בס"ס) שהתמקמה בבלגרד על רישום יהודי סרביה. ומשם החלו צעדים מהירים לרישומם של כל היהודים במדינה ותחילת רדיפתם ורציחתם. רוב יהודי סרביה נרצחו עד אמצע 1942. במסמכי משפט אייכמן בבית המשפט המחוזי מופיע צילום של כרוז גרמני המורה לכל הגברים היהודים בבלגרד להתייצב בתחנת מכבי האש במרכז בלגרד לרישום. כל יהודי שלא יתייצב, כך נאמר בכרוז, יירה. הכרוז נכתב בגרמנית ובסרבית.