בהתייחסו למחלוקות הפוליטיות החודרות לצבא ולקריאות לסרבנות אמר: "היום, אנו מתייצבים למסע הזה ואומרים – זוהי זכות להשתתף במשימה העליונה של הגנת המדינה וחובתנו להתייצב כדי לממשה כל אימת שיידרש וללא תנאי בכל זמן ובכל זירה וגזרה, בגבולות ובעומק האויב. נמשיך לשרת ונמשיך להגן כדי שנוכל לחיות כאן בביטחון, גם כדי שתוכל להתקיים כאן מחלוקת לשם שמיים, מוגנת מאויבינו. "נלבש מדים ונותיר את כל המחלוקות בחוץ, כדי שיידעו אזרחי ישראל וידע הנוער הישראלי שיש לכולנו מכנה משותף אחד רחב וחזק – ביטחון המדינה. למענו כולנו מתייצבים, מגנים ומסתכנים כתף לכתף ביחד. שביל צה"ל אחד וצה"ל אחד ומאוחד צועד בו ומחויב להגן על המדינה ועל אנשיה בכל עת".
ב-1948, נוכח חורבן כל מורשת הלימוד המסורתית בידי הנאצים, ניאות דוד בן-גוריון לפטור 400 חרדים מצה"ל כדי שירביצו תורה ▪ זה היה סביר, אך הוא לא הקפיד לתחום את מספרם