המשרד להגנת הסביבה מפרסם דוח תמונת המצב לטיפול התופעה בפסולת בנייה לשנת 2021, ממנו עולה כי נרשמה עלייה בהיקף הפסולת הנקלטת באתרים מוסדרים בשנים האחרונות. פעילות ענף הבנייה בישראל מייצרת 6.85 מיליון טונות פסולת בנייה בשנה. מתוכם נקלטו באתרים מוסדרים (אתרי מיחזור ומטמנות) כ-5.9 מיליון טונות פסולת בנייה. לגבי כ-900 אלף טונות (כ-13% מכמות הפסולת שעל-פי ההערכה יוצרה בישראל) עולה החשש כי טופלו באופן לא חוקי או הושלכו בשטחים פתוחים. מניתוח רב שנתי של הנתונים עולה מגמת עלייה בהיקפי פסולת הבנייה המועברת לטיפול באתרים מוסדרים בשנים האחרונות. הדבר מעיד גם על צמצום היקף הפסולת שלגביה קיים חשש שהושלכה באופן לא חוקי. מתוך סך פסולת הבנייה שנקלטה באתרים המוסדרים, כ-3.9 מיליון טונות (כ-66%) הועברו לתהליכי מיחזור שונים, ומתוכם כ-3.6 מיליון טונות (כ-61% מסך פסולת הבנייה שנקלטה באותם אתרים) שווקו כחומרי בנייה ממוחזרים לענפי הבנייה והסלילה ושימשו תחליף לחומרי גלם ראשוניים. יתר הפסולת הועברה להטמנה (כ-900 אלף טונות המהווים כ-17%) או שממתינה לטיפול באתרים השונים (כ-1 מיליון טונות המהווים כ-17%). באופן כללי, מדובר על המשך מגמת הגידול בפעילות המיחזור והשימוש בחומרי הבנייה הממוחזרים המשווקים לענפי הבנייה והסלילה בישראל מאז שנת 2015. עוד ניתן להצביע על עלייה לאורך השנים בכמות מתקני הטיפול בפסולת הבנייה. כיום פועלים בישראל 37 אתרים מוסדרים המורשים לקלוט ולטפל בפסולת בנייה, זאת ביחס לשנת 2015 שבה פעלו 24 אתרים בלבד. בנוסף לתמונת המצב, הדוח מפרט את עיקר הפעולות שביצע המשרד בשנה החולפת כדי להסדיר ולקדם את התחום. בין יתר הפעולות: תמיכה בהקמה של 18 מערכי איסוף ובקרה אזוריים ברחבי הארץ לטיפול בפסולת בנייה בהיקף של כ-45 מיליון שקל, אשר ייתנו מענה לכ-166 רשויות מקומיות; תמיכה בהקמה של מתקני מיחזור נוספים של פסולת בנייה בהיקף של כ-160 מיליון שקל; קידום תקנים לשילוב חומרים ממוחזרים בחומרי בנייה; ומדריכים לניהול פסולת באתר בנייה והריסה בררנית; ופעולות להגברת הפיקוח והאכיפה על תנועת הפסולת. כמו-כן, פעל המשרד לקדם את חוק פסולת בנייה, שעבר בקריאה ראשונה בכנסת, במסגרתו תוטל חובה על יצרני הפסולת להתקשר ישירות עם אתר קצה המורשה לקלוט פסולת בנייה שאושר והוכר על-ידי המשרד להגנת הסביבה כאתר מורשה, שרק אליו ניתן יהיה לפנות פסולת הבנייה המיוצרת על ידיהם.