יש לפרש בצורה מרחיבה את סמכותו של בית דין רבני בישראל לכפות גט גם כאשר מדובר בבני זוג שאינם ישראלים, כולל בנושא ההליכים הקודמים שננקטו פני בית דין במקום מגוריהם. כך קובעת (7.3.23) שופטת בית המשפט העליון, רות רונן. כחלק מן המלחמה בתופעת סרבנות הגט, מאפשר החוק לבית הדין הרבני בישראל לדון גם בענייניהם של בני זוג שאין להם זיקה כלשהי לישראל, וזאת בתנאים הקבועים בחוק. אחד מהם הוא ש"בית דין מחוץ לישראל קבע שהאיש יתן גט לאשתו, ואולם על-אף מאמץ סביר לאכוף את החלטת בית הדין באמצעים המשפטיים והדתיים הקיימים באותה מדינה, הגט לא ניתן במשך שישה חודשים מיום שקבע בית הדין כאמור". בהמשך לפסיקה קודמת של בג"ץ, אשר העניקה פרשנות מרחיבה לסמכות זאת של בית הדין, אומרת כעת רונן, כי "אין הכרח בהחלטה פורמלית כתובה דווקא [של בית הדין בחו"ל], ודי בכך שהאישה תצביע על כך שבית הדין הרבני במדינת החוץ היה סבור שעל בני הזוג להתגרש, וניסה לכן להביא את האיש לידי מתן גט". רונן מוסיפה: "ניתן להסתפק גם במסמך מגורם מוסמך בבית הדין הרבני בחו"ל, המעיד על שיח בין הערכאות, על הכרה של בית הדין הרבני במדינת החוץ בסמכותו של בית הדין בישראל, ובצורך בהגשת התביעה בישראל לנוכח אי-הצלחת סידור הגט". בנוסף לכך, אין מקום לדרוש מן האישה לפנות תחילה לרשויות האזרחיות במקום מגוריהם של בני הזוג, משום שזהו מאמץ מעבר לכוונת המחוקק. רונן דחתה את עתירתו של גבר מאנגליה נגד החלטות בית הדין הרבני בתל אביב ובית הדין הרבני הגדול, ולפיהן ניתן לכפות עליו בישראל לתת גט לרעייתו. בני הזוג התדיינו בצורה חלקית בבית הדין הרבני במנצ'סטר, הדיין הבהיר לבית הדין בארץ שהבעל חייב לתת גט - אך לא ניתן פסק דין רשמי שכזה - ובתי הדין הסתפקו בכך ורונן הסכימה איתם. השופטים דוד מינץ ויחיאל כשר הסכימו עם רונן. הבעל חויב בתשלום הוצאות בסך 4,000 שקל. את הבעל ייצג עו"ד צמח גרין, את בתי הדין ייצג עו"ד הרב שמעון יעקובי, ואת האישה - עוה"ד שי זילברברג ודינה ריישטיק.