ביום חמישי האחרון, בשעות אחר-הצהריים, הסתובב ד"ר עדי גנץ, וטרינר מומחה לרפואת ציפורים, צפר וצלם חיות בר, באזור שומריה שבנגב הצפוני. הוא שהה בתצפית כאשר לפתע הבחין בחסידה בתוך העשבייה, שנראתה לא בסדר. "מסביב, על הגבעות, היו עשרות ואולי מאות חסידות כמותה, רובם פרטים מאחרים בנדידה שדרכם לא צלחה, או שיש להם בעיה כלשהי. אינני יודע למה היא דווקא משכה את תשומת ליבי. כשהתקרבתי היא עפה מרחק קצר והבחנתי דרך המשקפת בחץ התקוע בצידה השמאלי כמעט בניצב לגוף. היא נחתה כמה עשרות מטרים ממני והפעם הייתה גלויה יותר כך שיכולתי לצלם כמה תמונות שלה. היא הרימה את רגלה השמאלית באוויר, אחר כך כשעברתי על התמונות הבנתי שהירך כנראה נפגעה מהחץ. אחרי דקה או שתיים היא שוב המריאה והפעם עפה מרחק ניכר, חגה מעל הגבעה פעם או פעמיים, ואח"כ נעלמה מעברה השני. היא עפה היטב ולא היה שום סיכוי ללכוד אותה ולהביא לטיפול", הוא מספר. ד"ר גנץ שלח את התמונות לד"ר יואב פרלמן, מנהל מרכז הצפרות הישראלי של החברה להגנת הטבע, וזה נזכר בתיעוד שלו עצמו משנת 2006, אז נדהם לגלות חסידה באגמון החולה שנפצעה ושרדה את הנדידה כשחץ נעוץ בגופה. "החסידה הלבנה חולפת מעל ישראל במספרים אדירים, כחצי מילון פרטים בכל עונה. היא גם חורפת שכיחה למדי אבל רק זוגות בודדים מקננים בישראל בקיץ, ברמת הגולן ובבקעת הירדן. באפריקה, חלקן ניצודות למאכל ולפעמים, כך נראה, מצליחות להימלט. החסידה שצילמתי ב-2006 הצליחה לעוף לא רע אולם לפי הצילום של החסידה הזו, נראה שהחץ נתקע גם ברגלה ואני מניח שמצבה לא טוב. הסיכוי לתפוס את החסידה באופן יזום הוא קלוש ביותר, אלא אם כן היא תימצא תשושה או פגועה מכל סיבה אחת ואז ניתן יהיה לקחת אותה לטיפול רפואי", הוא אומר. לפי פורטל הצפרות הישראלי של החברה להגנת הטבע ([קישור]), החסידה הלבנה מעדיפה שטחים פתוחים ולחים, דוגמת שדות מושקים, אחו לח, גדות אגמים ובריכות. החסידות נפגעות משינוי והרס בתי הגידול, במיוחד בתי הגידול הלחים, ציד והקמה של תשתיות חדשות, דוגמת קווי מתח גבוה, הגורמים לתאונות ולהתחשמלויות. "התיעוד הנוכחי ממחיש עבורנו את האתגרים האדירים שהציפורים האלו עוברות במסלולי הנדידה שלהן, כולל ציד בלתי חוקי מאסיבי. אולם, זה מעורר השראה, כי למרות כל האתגרים שהציפורים עוברות בדרך, הן ממשיכות לנדוד ולשרוד", מסכם ד"ר יואב פרלמן, מנהל מרכז הצפרות הישראלי של החברה להגנת הטבע.