שר הבריאות, משה ארבל, הדגיש את המשמעות של שיפור חווית המטופל, במיוחד במוסדות לבריאות הנפש ובבתי חולים פסיכיאטריים. הוא הדגיש את החשיבות של שילוב מומחיות רפואית עם תמיכה רגשית וגישה מכבדת כלפי מטופלים ובני משפחותיהם. ארבל הודה כי לצוות סיעודי רחום ומסור יש תפקיד מכריע במתן חוויה חיובית למטופלים, אשר בתורה מביאה לשיפור בתוצאות הטיפול. מנכ"ל משרד הבריאות, משה בר סימן טוב, הדגיש את בריאות הנפש כתחום בראש סדר העדיפות של המשרד. הוא הדגיש את המחויבות של הצוותים הרפואיים להבטיח שהמטופלים יקבלו את הטיפול המתאים והמקיף ביותר. המשרד עומד בראש יוזמה אסטרטגית מקיפה בבריאות הנפש, המקיפה את מערך האשפוז הפסיכיאטרי ושירותי תמיכה בקהילה. ממצאי הסקר יביאו לידיעת תוכניות פעולה עתידיות שמטרתן לחזק את מערכת בריאות הנפש ולשפר את הטיפול והחוויות בחולים. הד"ר הגר מזרחי, ראש אגף רפואה במשרד הבריאות, התייחסה למגמות החיוביות המשתקפות בתוצאות הסקר. היא ייחסה את השיפור למאמצים המסורים של צוותים רפואיים המכירים בחשיבות חווית האשפוז של המטופל בהקשר הרחב יותר של טיפול בבריאות הנפש. מזרחי התוותה מספר אסטרטגיות שהופעלו, כולל מעורבות המטופל והמשפחה בתהליך האשפוז, שיפור באיכות סביבות האשפוז, דיונים קבוצתיים, סקרים פנימיים, הכשרת מטפלים, מדיניות תקשורת פתוחה, תוכניות לקידום אוטונומיה של המטופל והתערבויות ממוקדות. מטופלים דיווחו שהם מרגישים מכובדים, שדואגים להם ושהבטיחו שפרטיותם מוגנת. עם זאת, הסקר שופך אור גם על תחומים במרכזים לבריאות הנפש הדורשים שיפור, כמו בהירות תוכניות הטיפול וזכויותיהם הסוציאליות של המטופלים, הכנה לשחרור, העצמת המטופל והצורך במגוון רחב יותר של פעילויות. תוצאות הסקר כוללות פירוט עבור פרמטרים שונים. מדד היחס והכבוד למטופלים הגיע ל-90%, כאשר 94% מהמטופלים דיווחו שהצוות המטפל מכבד את פרטיותם במהלך בדיקות ודיונים, ו-92% חשו שהם זוכים ליחס אדיב. בנוסף, 92% האמינו שאנשי הצוות מחויבים לעזור להם, ו-91% הביעו שלצוות אכפת מרווחתם. עם זאת, רק 85% חשו שמכבדים אותם כיחידים. מדד העצמת המטופל הגיע ל-74%, כאשר 92% מהמטופלים חשו שאנשי הצוות מאמינים ביכולתם להחלים. בתוך כך, 81% דיווחו שיש להם מספיק זמן עם רופאים ואחיות כדי לדון במצבם ובטיפול שלהם. למרות ש-73% הרגישו מעורבים בהחלטות הקשורות לטיפולם, רק 48% ציינו שהם מבינים היטב את תוכניות הטיפול שלהם, כולל בדיקות והליכים מתוכננים. מדד מדידת ההכנה לשחרור ורצף טיפולים קיבל ציון של 70%. בעוד ש-90% מהמטופלים חשו שאנשי הצוות עובדים יחד לטובתם, רק 65% דיווחו על דיונים על תהליך השחרור. בנוסף, רק 40% מהמטופלים הרגישו מעודכנים מספיק לגבי זכויותיהם הסוציאליות, כגון מידע על תוכניות שיקום. מדד התנאים הסביבתיים קיבל ציון של 74%. רוב המטופלים (85%) הביעו שביעות רצון משעות הלילה השקטות במהלך האשפוז, ו-81% היו מרוצים מנקיון החדרים, חדרי הרחצה והשטחים הציבוריים. עם זאת, רק 80% הרגישו בנוח בחדרי האשפוז שלהם, ורק 52% דיווחו על שביעות רצון מהמזון שסופק. לגבי פעילויות, 69% מהמטופלים האמינו שיש מספיק אפשרויות זמינות, למרות שהם הדגישו את הצורך במגוון ובתדירות מוגברת של פעילויות בשעות אחר-הצהריים וסופי-השבוע. המטופלים הציעו לכלול יותר קבוצות דיון טיפוליות, פעילויות ספורט וגישה לחדר כושר. מדד תחושת ההגנה הגיע ל-88%, כאשר 88% מהמטופלים דיווחו על תחושת הגנה ובטוחה במהלך השהות בבית החולים. עם זאת, מטופלים במחלקות סגורות, במחלקות ספציפיות למין ואלו המאושפזים בכפייה הרגישו פחות בטוחים. כ-10% מהמטופלים הביעו תחושת חוסר הגנה וחוסר ביטחון במחלקות אלו. הטרדה מינית מצד מטופלים הוזכרה כדאגה במספר בתי חולים. בסך-הכל, 84% מהמטופלים ציינו שהם יכולים ליצור קשר עם המטפלים העיקריים שלהם בכל שאלה. עם זאת, חולים במחלקות סגורות, במחלקות ספציפיות למין, ואלו המאושפזים בכפייה חשו פחות מחוברים למטפלים העיקריים שלהם. חלק מהמטופלים גם הרגישו שהמטפלים העיקריים שלהם לא זמינים או לא נגישים מספיק. ברמה הארצית, הסקר הניב ציון מסכם של 78% לחווית המטופל. מבין המרכזים הגדולים זכו שער מנשה ומזור לדירוג מעל הממוצע. בין המרכזים הקטנים יותר זכו גהה ושיבא לציונים גבוהים. באר יעקב זוכה לציונים נמוכים יחסית. משרד הבריאות ינצל את ממצאי הסקר הללו כדי לשפר את מאמציו המתמשכים לשיפור שירותי בריאות הנפש, חיזוק מערכת הבריאות והגברת חווית המטופל הכוללת.