|
המשנה הפלילי עו"ד למברגר:
|
|
|
|
"במבחן התוצאה והמאמצים שאנחנו עושים, למרות שיש לנו יכולת להאריך את הזמנים יש לנו הרבה יותר הקפדה ומדידה וקביעה של הנחיות פנימיות בפרקליטות לוודא את לוחות הזמנים" | |
|
|
|
|
ועדת החוקה קיימה (יום ב', 29.5.23) דיון מיוחד בהשתתפות פרקליט המדינה עו"ד עמית איסמן, בנושא התמשכות הליכי חקירה והעמדה לדין - דיווח לפי סעיף 57א(ב) לחוק סדר הדין הפלילי, דיווח על שיעור המקרים בהם משך הליכי החקירה וההעמדה לדין על-ידי רשויות האכיפה השונות תואם את התקופות בקבועות בנהלים ובהנחיות, ועל מספר המקרים בהם נדרשה הסכמת היועמ"ש לממשלה להגשת כתב אישום בשל חריגה מהתקופות הקבועות. "הדיווח הדו-שנתי הבא אמור להתקבל בספטמבר 23', אך חשוב לי שלא נמצא עצמנו בפני אותן שאלות", פתח את הישיבה יו"ר הוועדה ח"כ שמחה רוטמן. "הדיווח עוסק במשך הליכי חקירה והעמדה לדין. הסעיף בחוק מייצר מנגנון דיווח על חקיקה מהנחיית היועמ"ש. לפי הדוח האחרון, 99.8% מכתבי האישום שהוגשו, עמדו בנהלים והשאר - ב-137 מקרים שהתבקשה בהם הסכמת יועמ"ש לחריגה, היועמ"ש נתן הסכמתו להגשת כתב אישום ב-136 מקרים. הנחיית היועמ"ש לממשלה קובעת את משך הטיפול בתביעה עד הגשת כתב אישום. החוק אומר שנדרש להעביר את הדיווח על החריגות וכן יש מסגרת של דיווח ליועמ"ש על מקרים בהם הופעלה סמכות הפרקליט - בכמה מקרים ניתן אישור לחריגה על-ידי הדרג הבכיר. בדיווח ניתנו רק כתבי אישום בעוד חובת הדיווח היא גם לגבי אדם שמוחזק כנגדו תיק חקירה שנתיים ולאחריה נסגר התיק, שזו חריגה שלא נמצאת בדיווח. זה דיווח קריטי וחשוב כי כשמוגש כתב אישום ההנחה שלי היא שאחד הגורמים המפקחים הוא בית המשפט, וכאן אדם תלוי באוויר ללא דיווח. "ההנחיות שעמדו בפני חברי ועדת החוקה בעת חקיקת החוק דיברו על מקסימום שנתיים וחצי, שלאחריהן ההחלטה עוברת לפרקליט המדינה. לאורך כל דיוני ועדת החוקה דאז, נציגי הממשלה הסבירו כמה ההנחיה חשובה וכמה האינטרס של צמצום הזמנים הוא אינטרס של המערכת. ההנחיות היו אמורות לתת מענה, אך שיניתם את הזמנים ומהנחיה שלמעט מספר מקרים מביאה את היועמ"ש להיכנס לאירוע אחרי שנתיים וחצי לכל המאוחר, הגענו למצב בו אפשר להגיע גם ל-11 שנים וחצי. נשאלת השאלה איפה המחוקק, מטרתו, הדיווח וההבנה שכל מלאכתם של חברי הכנסת שחוקקו והתריעו מפני הסיטואציה של הנחיה במקום חקיקה והשתכנעו שיש לסמוך ומגלים שההנחיה צימחה לה כנפיים".
|
|
|
פרקליט המדינה, עו"ד עמית איסמן, התייחס לבעיה: "נושא עינוי הדין שנגרם לחשוד מהצד האחד ולקורבן העבירה מהצד השני, מקום בו הליכי החקירה מתמשכים, הוא נושא שיש להשקיע בו הרבה עבודה כדי לקצרו ולפעול לכך שהפער יהיה קצר ככל האפשר. פעם שניה, אני מתחבר לאמירה שצדק שלוקח זמן לעשותו הוא פחות צדק. זה אינטרס של המערכת כולה. יש להבחין בין החקירה להחלטה על העמדה לדין שהם פרקי זמן שיש לקצרם ולעשותם מיטבית. ההנחיה היא השלמה להנחיית היועצת למשכי הטיפול שהיא בת כ-3 שנים. לפני מספר חודשים חשבנו היועצת ואני שיש מקום לחשיבה מחודשת על ההנחיה ולכן בהחלטה משותפת עם המשנה הפלילי הוחלט על הקמת צוות שיקיים חשיבה בין השאר בשאלות אקוטיות המטרידות אותנו ואת היו"ר - זמני הטיפול, קיצור וכן האם כל העילות שצוינו בעלות אותו משקל, האם כולן רלוונטיות, צריך להוציא חלקן או לשנות אחרות. זאת מעבר להנחיה המעודכנת שהוצאנו. "עשינו פעולות שונות לאורך השנים ויש לקחת בחשבון שהפרקליטות מטפלת ב-30,000 תיקי חקירות בשנה עם כ-600 פרקליטים המופיעים ב-80,000 הופעות בבתי המשפט". עוד אמר איסמן: "דרך תיאור הדברים נכונה - חוקק חוק שהשאיר את הסמכות ואני מניח שכשיצאו לדרך הייתה הערכה מושכלת שאלו טווחי הזמנים הנדרשים על-מנת לייצר זמנים אפקטיביים וריאליים. אני מניח שבמבחן המציאות זיהו שיש חלקים שסד הזמנים שנקבע להם בתחילת הדרך לא מספיק. שלוש השנים שעברו זה זמן למידה ובאנו מיוזמתנו עוד לפני הדיון הזה מתוך הבנה של אותה מטוטלת. עלינו לבחון ולשאול כיצד התחלנו עם שנתיים וחצי וסיימנו עם 11 והאם יש הצדקה אמיתית ל-11. יש להסתכל עם הפנים קדימה ואז זו לא רק ועדה שתנסה למצוא פתרון. לצד זאת נעשו ונעשות פעולות משמעותיות כדי לצמצם זמנים ללא כל קשר להנחיה". רוטמן: "הייתם יכולים לומר שהתחייבתם ללוחות זמנים ובגלל מצוקת כוח אדם לא מצליחים לעמוד בסטנדרט, אבל שיניתם את לוחות הזמנים תוך כדי דיווח. בתקופת הדיווח הראשונה שהייתם מחויבים לה על-פי חוק, התנהלה אצלכם תכתובת ענפה איך הדיווח צריך להיראות כלפי הכנסת, הבנתם שהדיווח בעייתי כי יש הנחיות שהשתנו ולוחות הזמנים תפחו משמעותית וכמחוקק אני מתוסכל כי אתה מונע ממני את הכלי לבנצ'מרק [נקודת מידוד, ע"י], אתם מגישים דוח שלפיו אתם עומדים ב-99.8% כי שיניתם את ההנחיה. החוק ברור מאוד וכך גם מטרת החקיקה. מגיעים אליי אנשים שמוחזק כנגדם תיק במשך עשור. יכול להיות מצב שהליך חקירה נמשך המון זמן בניגוד לקבוע בדין וצריך להיות דיווח על כך. זה הדבר המטריד ביותר. הדיווח שהוגש לא עמד במטרות החוק ולא נותן מענה למצוקה שלשמה התכנסנו".
|
|
|
[צילום: נועם מושקוביץ/דוברות הכנסת]
|
|
ח"כ קארין אלהרר (יש עתיד): "המצב לא טוב וברור שהפרקליטות לא נהנית מהמצב. בהסתכלות קדימה, השאלה אם לוועדה יש זמן קצוב לישיבותיה או שזה יימרח הרבה זמן. כשמדברים על הצורך בצדק לאזרחים ובמערכת משפט שנותנת מענה לאזרח בקצה זה סוג הדברים. אני אפילו לא מעלה על דעתי שמישהו לא רוצה זאת. עכשיו יש להתמקד בכך שהדבר יקרה מהר כי יש אנשים המחכים ליומם בבתי המשפט או במערכת הדין". עוד אמרה: הדברים הם לא לשביעות רצוני אך אין לנו פרקליטות אחרת ויש לתקן את מה שלא עובד. אני לא מרגישה שעבדו עליי כמי שהייתה שם בדיוני ועדת החוקה". ח"כ אפרת רייטן (העבודה): "הסוגיה אינה חדשה וכולנו מכירים את הנזק לנחקרים למשפחותיהם ובכלל. ההנחיות נועדו לסייע ולקצר והשאלה אם זה קרה. אני מקווה שהקמת הוועדה תסייע עוד ויש לקצוב את זמן עבודתה".
|
|
|
ח"כ טלי גוטליב (הליכוד): למחוקקים ולפרקליטות הייתה כוונה לצמצם זמנים כדי להתחשב בנחקרים אבל הכנסת טעתה בחקיקה. אתם שוקלים את הדברים עניינית כי המחוקק נתן לכם שיקול דעת בלתי מוגבל. גם קביעת ההתיישנות היא אות מתה כי הדברים נתונים לפרשנות כי יש חריגים. הפיל הלבן בחדר הוא מתי אין תום לב, מתי החזקת התיק היא כי אני רוצה חרב על צווארו של נבחר ציבור. כפליליסטית אניח את ההנחות הבאות - תיק מעולה הוא מעולה ראייתית ולא צריך לחקור אותו 7 שנים עם הארכה". ח"כ גלעד קריב (העבודה): "כשתוקפים את בעיית הימשכות ההליכים, אם מעמידים את ההבנה שזה מרכיב בדוקטרינת הצדק, נצטרך כוועדה לתת את הדעת על כל החוליות בתהליך כולל על משך הזמן בטריטוריית בתי המשפט. כמו-כן, לקראת עבודת הצוות יש לבדוק אם נלקחים בחשבון נתונים לגבי התפלגות המועדים - אנחנו לא יודעים אם בפרק זמן שנקבע לגבי הימשכות מגלים שחלק ניכר מהתיקים מסתיימים אחרי מחצית מהזמן. משמעותי מאוד להבין אם בקביעת הטווחים הולכים על נקודת הקיצון או נקודת האמצע שבגינה הולכים להארכות. בנוסף, יש לבחון אם יש משפט משווה בנושא למדינות דומות. חייבים לשמוע את ניתוח ההמלצות שלכם. יש לתת את הדעת לסוגית הגדלת הפרקליטים. בין אם מדובר בפרקליטות, במשטרה או בבית המשפט, צריך שתהיה כתובת ברורה ואפקטיבית לאזרח לבוא ולומר שמשהו פה חורג מהסטנדרט תוך כדי תנועה".
|
|
|
המשנה לפרקליט המדינה לעניינים פליליים, עו"ד שלמה (מומי) למברגר, התייחס תחילה לצוות שיוקם ואמר כי בשלב זה אוספים את חברי הצוות מחטיבת החקירות, חטיבת התביעות ונציגי הפרקליטות. עוד אמר: "עד 2019, מה שמנע הגשת כתבי אישום בחלוף תקופת זמן מסוימת היה אך ורק דיני ההתיישנות. בתיקון בא דבר חדש לעולם בו נקבע שיש הגבלה על עצם הגשת כתבי אישום בחלוף הזמנים. אני זוכר את הביקורת בפרקליטות על המעקף שעושים לדיני ההתיישנות וקובעים דיני התיישנות חדשים. כדי להתמודד עם התיקון היה צורך להרחיב את ההנחיה כך שזו תתמודד עם מרחב הסיטואציות הבאות לעולם. "לאחר הצגת הדברים על-ידי היו"ר חשוב לתקן אותם כדי שלא יתקבל הרושם כאילו אנחנו חיים באנדרלמוסיה, מה שקרה ההוא בדיוק ההפך. במבחן התוצאה והמאמצים שאנחנו עושים, למרות שיש לנו יכולת להאריך את הזמנים יש לנו הרבה יותר הקפדה ומדידה וקביעה של הנחיות פנימיות בפרקליטות לוודא לוחות הזמנים. לדוגמה - לכאורה כשמחליטים על הגשת כתב אישום נעצר מרוץ הזמנים ואם באותו זמן היו 5 חשודים והוגש כתב אישום נגד חשוד אחד היו יכולים השאר לשבת שנים ולא לדעת מה קורה איתם. בשנים האחרונות שינינו את ההנחיה, ובהנחיה פנימית שלנו יש מעקב והנחיה לסגור תיקים לחשודים פתוחים גם בתיקים בהם הוגש כתב אישום נגד חלקם. דוגמה נוספת אם בעבר תיק היה נשלח להשלמות חקירה והיה שגר ושכח, היום יש מערכת שלמה של דיווחים עד שזה מגיע אלי לבחינה מה קורה עם תיקים שונים במחוזות השונים. אנחנו עושים כל מאמץ לתקן את המצב. "אנחנו לא רוצים להגיע למצב בו בשל הנחיות שונות לא יוגשו כתבי אישום במקומות בהם ראוי להגישם. עוד אמר: היום כשמדובר על תיקי ענק, כשבכל חקירה הכי קטנה כשתופסים טלפון יש אלפי פריטי מידע, לוחות הזמנים מתארכים הרבה יותר. חייבים להתחשב בכך כדי לא להימנע מהגשת כתבי אישום כלפי עבריינים".
|
|
|
פרקליט המדינה איסמן אמר בסיום הדיון: "אני מברך על תזמון הדיון כדי לטייב את הגשת הדוח הבא. מעבר לדברים שציין המשנה, יש לזכור שבכל פרקליטות הקמנו צוות מב"דים. נקודה נוספת היא שכמות התיקים בפרקליטות מתקבלת לא מעט במסלול מעצר. אלו תיקים שמתקבלים ב'רפואה דחופה' שאותם 600 פרקליטים יושבים עליהם. יש תיקים במסלול גניזה שבממשק דיגיטלי חלקם נסגרים בפרק זמן מאוד קצר. אנחנו דנים בקבוצה מסוימת של תיקים יותר מורכבים ומסובכים כמו תיקי עבירות מין ותיקים הקשורים בחיקורי דין. הצוות שיתחיל לפעול בקרוב ייתן את הדעת לכל הרכיבים. "בנימה אישית, מאחורי כל תיק עומד לפחות מתלונן אחד וחשוד אחד ועומד לפחות פרקליט או פרקליטה אחת. יש לקחת בחשבון את החומר הדיגיטלי, העומסים הכבדים הנפשיים שאינם פשוטים בכלל, מדובר על חבורה של אנשים מצוינים העובדת בסופו של דבר לשרת את הצדק ולהביא את האמת וזה בסדר שהוועדה מפקחת ודורשת תשובות אך הציבור הצופה בנו כרגע צריך לדעת שאותם 600 מקדישים חייהם לשליחות".
|
|