ספקים חייבים לשלוח ללקוחותיהם הודעה עצמאית ונפרדת על כך שמתקרבת לסיומה התקופה בה נהנו מהוזלה, ואין להסתפק ביידוע בשולי הודעות אחרות הנשלחות להם. כך קובעת לראשונה (30.5.23) שופטת בית המשפט העליון, דפנה ברק-ארז. פסק הדין עוסק במבצעים המעניקים ללקוחות הנחות לתקופה מוגבלת, ובאופן ספציפי - במבצע של סלקום (כפי שמקובל מאוד בענף התקשורת). חוק הגנת הצרכן מגדיר מבצעים כאלה כ"עסקה לתקופה קצובה" וקובע כיצד על הספק להודיע מראש ללקוח על סיום המבצע. על-פי החוק, מועד סיום המבצע צריך להופיע בחוזה בין הספק ללקוח, בחשבוניות בשלושת החודשים הקודמים לסיומו ובהודעת מסרון 21 יום לפני סיומו. סעיף זה בחוק אומר כי "המועד האמור יצוין גם בכל אחד מאלה", ומילה זו היא העומדת בבסיס פסק דינה של ברק-ארז. החוק מוסיף וקובע: "לתנאי בחוזה הקובע כי ההתקשרות בין הצדדים תימשך לאחר מועד סיום העסקה או ההתחייבות, לא יהיה תוקף, ויראו כאילו נקבע בחוזה שהוא בטל באותו מועד". דהיינו: ברירת המחדל היא שההתקשרות תיפסק מאליה בתום תקופת ההנחה, אלא אם הלקוח יבהיר במפורש שרצונו להמשיך אותה. עם זאת, אם הלקוח קיבל הודעה מפורטת על התנאים החדשים ולא ביקש לבטל את ההתקשרות, היא תימשך. השאלה שעמדה להכרעה הייתה האם על הספק לשלוח הודעה ספציפית לקראת ביטול ההנחה, או שהוא יכול להסתפק בשלוש הדרכים הנקובות בחוק. ברק-ארז קובעת, כי המילה "גם" מלמדת שכוונת המחוקק הייתה שאמצעים אלו באים בנוסף להודעה ספציפית אשר תעסוק אך ורק בסיומה הקרוב של ההנחה, ומוסיפה שהדבר עולה בבירור גם מן ההיסטוריה החקיקתית של הסעיף ומתכליתו - למנוע מצב בו הלקוח נקשר בעסקה ארוכה בתנאים שונים מאלו שניתנו לו בתחילתה. לדברי ברק-ארז, "הודעה ייעודית המוקדשת לעניין סיומה המתקרב של תקופת ההטבה, באופן נבדל, עצמאי וברור, היא האמצעי החשוב והמועיל לצורך יידוע מוצלח של הצרכן, אשר מפנה את תשומת לבו ומודעותו לעניין זה, ולו במיוחד - דהיינו להתקרבותה של 'פרשת דרכים'. לעומת זאת, ומבלי לגרוע מחשיבותן של דרכי היידוע הנוספות, דומה כי ציון המועד האמור בחשבונית עלול 'להיבלע' במסמך שאינו נהיר בהכרח לכל אדם ובאופן טבעי כולל גם מידע נוסף".

הספק יחויב להחזיר את הכסף

עוד קובעת ברק-ארז, כי בהעדר הודעה ספציפית שכזו - תחול ברירת המחדל של ביטול ההתקשרות מיום סיום ההנחה. כיוון שכך, אם הספק הפר את החוק והמשיך באספקת השירות - עליו להחזיר את הסכומים שגבה. אם מדובר באספקה של מוצר, על הלקוח להשיבו לספק; ואם מדובר בשירות - יקבל הלקוח בחזרה את ההפרש שבין סכום המבצע לבין הסכום שנגבה ממנו בפועל. ברק-ארז קיבלה את ערעורם של יפתח טמיר וניב טוביאס על החלטת בית המשפט המחוזי בירושלים (השופטת גילה כנפי-שטייניץ, כיום בעליון), לקבל רק חלקית את בקשתם לאשר תביעה ייצוגית נגד סלקום. הבקשה הוגשה בטענה שהחברה לא הודיעה כראוי על סיום ההוזלה בשירותי התקשורת שלה ובהשכרתו של ממיר נוסף, אך אושרה במחוזי רק לגבי העילה בשנייה. ברק-ארז קבעה, כי התביעה תנוהל גם לגבי העילה הראשונה. סלקום חויבה בתשלום הוצאות בסך 50,000 שקל. השופטים עופר גרוסקופף וחאלד כבוב הסכימו עם ברק-ארז. את טמיר וטוביאס ייצגו עוה"ד שלומי מושקוביץ ונתי פולינגר, ואת סלקום - עוה"ד ברק טל, חניטל בלינסון-נבון ושחר אילוז.