שופט בית המשפט המחוזי בבאר שבע, אלון אינפלד, דחה את הערעור על פסק הדין המורה לפנות את מבנה "הרפסודה הלבנה" מן הים באילת. מדובר בכלי שיט בשטח של 1,000 מ"ר שהפך למבנה של קבע, ללא הרשיונות הדרושים בחוק לפחות מאז 2008. משרד המשפטים מסר, כי הצו הוא לפנות את המבנה עד 1.8.23. הרפסודה הוצבה לפני 40 שנה מחוץ לשובר הגלים המזרחי בחוף אילת, ולאחר מכן נקבעה ברגליים הידראוליות בקרקעית הים. חברת הרפסודה הלבנה אילת, בניהולו של מיקי חברוני, רכשה אותה לפני 25 שנה ומנסה ללא הצלחה להשיג את הרשיונות. בית משפט השלום בבאר שבע (השופטת נועה חקלאי) דחתה בינואר השנה את התנגדות החברה לצו שהוציא המשרד להגנת הסביבה ואינפלד דחה את ערעורה (7.6.23). אינפלד אומר כי בניגוד לטענתה של הרפסודה - חוק הסביבה החופית חל על המקרה, וכי נקבע כעובדה שהמבנה פוגע בחוף. אינפלד מעיר בהקשר זה, כי מדובר ב"רפסודה מקובעת, בשטח של למעלה מ-1,000 מ"ר, שעליה מבנים וגדרות ותרנים, העומדת על רגלי פלדה מפלצתיות כמה מטרים מעל גובה המים" - ובוודאי שזוהי פגיעה מהותית בחוף המצדיקה שימוש בחוק. "הרפסודה גם מוזנחת כבר שנים רבות. אם נראה אותה ככלי שיט - הרי שהיא בבחינת גרוטאה. אם נראה אותה כמבנה - הרי היא כחורבה נטושה". הטענה המשמעותית היחידה, ממשיך אינפלד, היא השיהוי שכן כאמור המבנה קיים עשרות שנים. אולם בפועל, החברה פעלה לפחות מאז 2008 בניסיון להכשיר את הרפסודה וממילא גם הרשויות טיפלו בנושא. עוד קובע אינפלד, כי בניגוד לדברי החברה - היא אינה קרובה לקבלת הרשיונות. היא אכן הצליחה לקבל את תמיכת כל הגורמים הרלוונטיים למעט המשרד להגנת הסביבה, אך לכאורה זוהי בקשה "לשינוי סדרי בראשית מבחינה חוקית (בניית מתקן שעשועים קבוע בתוך שטח הים), ולא בנקל דבר כזה יאושר". ייתכן ניגוד בין אינטרסים ציבוריים לגיטימיים המיוצגים בידי רשויות שונות, מעיר אינפלד. אינפלד מסיים: "האיזון הראוי בין צרכי הפיתוח והאינטרס לנצל משאבים, לבין הגנת הטבע בכללותו והגנת הים והחוף בפרט, נקבע בחוק על-ידי המחוקק. יש להקפיד על האיזון שנקבע, ובין השאר על העיקרון שאין לפגוע בסביבה החופית, ללא היתרים נדרשים. אם נגרמת פגיעה - יש לדאוג להסרתה ולשיקום הנזק שנגרם". את הרפסודה ייצגו עוה"ד אשר זליגר ונועם בר-דוד, ואת המדינה - עו"ד תהילה שמשון.