"חוסר הוודאות שנגרם בשל הרפורמה המשפטית המוצעת עלול להשפיע לרעה על הכלכלה ואנו קוראים לפעולה פוליטית בת-קיימא. כמו בכל מדינה, שמירת חוזקו של שלטון החוק חשובה להצלחה כלכלית". כך אומרת (15.6.23) קרן המטבע הבינלאומית בסקירה על ישראל, המשבחת במקביל את ביצועיה בשנת 2022 - לפני הקמתה של הממשלה הנוכחית. הסקירה מתפרסמת לאחר שנציגי הקרן ביקרו בארץ ונפגשו עם בכירי המשק. "הביצועים הכלכליים המרשימים של ישראל נמשכו ב-2022", אומרת הקרן, ומציינת את הצמיחה בשיעור 6.5% ואת העלייה בהשקעות ובצריכה. יחס החוב-תוצר צנח אשתקד ל-61% לעומת 71% בזמן הקורונה, וזאת בזכות הצמיחה המהירה. האינפלציה הייתה גבוהה - 5% - ובנק ישראל החל במדיניות מרסנת כדי להוריד אותה. "הפעילות הכלכלית צפויה להצטמצם ב-2023 ולאחר מכן להתכנס לעבר הפוטנציאל שלה", ממשיכה הקרן. היא צופה צמיחה של 2.5% בלבד השנה, בשל הירידה בכוח הקנייה של משקי הבית וצמצום ההשקעות של המגזר העסקי, וזאת לצד המשך ירידת החוב לשיעור של 60% מהתוצר. הביקושים המקומיים צפויים להתאושש בשנה הבאה ולהוביל את הצמיחה לשיעור של 3.4%. לשנים 2028-2025 צופה הקרן צמיחה שתעלה בהדרגה עד ל-3.8% בשנה. בעוד האבטלה אשתקד היייתה 3.8%, התחזית לשנים 2028-2023 היא 4%. בעוד בשנת 2022 נרשם באופן יוצא דופן עודף תקציבי של 0.6%, השנה תחזור ישראל לגרעון של 1.1% והוא ילך ויחמיר בשנים הבאות: מגרעון של 1.6% בשנת 2024 ועד לגרעון של 3.1% בשנת 2028. משמעותו של גרעון תקציבי היא הגדלת נטל החוב הלאומי ופחות גמישות לצרכים ארוכי טווח כגון חינוך ולצרכים מיידיים כגון מצבי חירום ביטחוניים, עם הצורך להעלות מיסים כדי לכסות צרכים כאלה או לקצץ בשירותים אחרים. "הנהלת הקרן מציינת לשבח את הביצועים הכלכליים יוצאי הדופן של ישראל ואת מעמדה הבינלאומי החזק, תוך שהיא מציינת שהצמיחה תואט השנה ותחזור בטווח הבינוני לפוטנציאל שלה. בשל הסיכונים להתממשות תחזית זו, ההנהלה ממליצה לנקוט צעדים לשמירת האחריות הפיסקלית, להורדת האינפלציה, לשמירת היציבות המקרו-כלכלית ולממש את פוטנציאל הצמיחה", נאמר בסקירה. בהקשר זה מופיעה גם אזהרתה של הקרן לגבי הרפורמה המשפטית. הקרן סבורה שבאופן כללי המדיניות הפיסקלית (התקציבית) נכונה, אך לנוכח הצורך לשמור על המגבלות הפיסקליות - השקעות מעודדות צמיחה בחינוך ובתשתיות יצריכו גיוס מקורות נוספים. מנהלי הקרן ממליצים שבנק ישראל ימשיך להדק את המדיניות המוניטרית (דהיינו, לשמור על ריבית גבוהה) בשל האינפלציה, עד שיהיו סימנים ברורים לכך שהביקושים יורדים. הקרן משבחת את מערכת הבנקאות וקוראת לשים דגש על ניהול סיכונים, במיוחד בתחום האשראי לנדל"ן. עוד אומרת הקרן, כי יש לצמצם את חוסר השוויון באמצעות סגירת הפערים בכישורים המקצועיים, שיפור התשתיות והגברת התחרות. מנהלי הקרן מדגישים, כי רפורמות בחינוך והתערבות פעילה בשוק העבודה חשובים במיוחד "לשילוב מיעוטים במשק" - רמז ברור לערבים ולחרדים. הקרן גם קוראת להסיר חסמים בפני הגברת התחרות במטרה להתמודד עם יוקר המחיה. לבסוף קוראת הקרן לישראל לממש את יעדיה בתחום הפחתת פליטת גזי החממה וההיערכות לשינויי האקלים.