77,201 עורכי דין נקראים לבחור היום (20.6.23) את ראש הלשכה בבחירות אישיות ואת המועצה הארצית שלה בבחירות סיעתיות. במקביל מתקיימות בחירות במתכונת דומה בששת מחוזות הלשכה. בשל המאבק סביב הרפורמה המשפטית, מדובר בבחירות בעלות ההשלכות המשמעותיות ביותר ב-62 שנות קיומה של הלשכה. התוצאות יפורסמו מחר בשעה שטרם נמסרה. ארבעה מועמדים מתמודדים על ראשות הלשכה, אך בפועל המאבק הוא בין שניים: ראש הלשכה הנוכחי, עמית בכר, וראש הלשכה לשעבר, אפי נוה. בכר מתנגד בצורה נחרצת לרפורמה ואף נאם בהפגנות נגדה, בעוד נוה נתפס - למרות שלא אמר זאת במפורש - כמי שישתף פעולה עם השר יריב לוין, לפחות בוועדה לבחירת שופטים. בקדנציה הקודמת שלו פעל נוה בשיתוף פעולה מלא עם השרה דאז, איילת שקד, שקידמה שופטים שמרנים. במבנה הנוכחי של הוועדה, ללשכה יש שניים מבין תשעת החברים בה. בעקבות בחירתה של קארין אלהרר (יש עתיד) לאחת משני נציגי הכנסת בוועדה, עמדתם של נציגי הלשכה יכולה להכריע את הכף בבחירת הנשיא הבא של בית המשפט העליון והשופטים לכל הערכאות למעט בית המשפט העליון - שכן למינויים אלו יש צורך בחמישה קולות (למינוי לעליון יש צורך בשבעה קולות). לקואליציה יהיו שלושה נציגים בוועדה (לוין, שר נוסף וחבר כנסת). שלושת שופטי בית המשפט העליון ואלהרר יתנגדו לשינוי שיטת הסניוריטי (הוותק) בבחירת נשיא העליון, ולפיה הנשיא הבא יהיה יצחק עמית. אם נציגי הלשכה יתמכו בלוין - הוא יוכל להביא לבחירתו של מועמד אחר במקום עמית, שדעותיו והחלטותיו פוסלים אותו בעיני רבים בקואליציה. חשוב לציין, כי את נציגי הלשכה בוועדה בוחרת המועצה הארצית - וייתכן מצב בו לראש הלשכה לא יהיה רוב בה. במועצה 44 חברים, ש-28 מתוכם ייבחרו היום, כאמור בהצבעה סיעתית. יתר חבריה הם ראש הלשכה, מנכ"ל משרד המשפטים (איתמר דוננפלד), פרקליט המדינה (עמית איסמן), הפרקליט הצבאי הראשי (יפעת תומר-ירושלמי), יושבי הראש של ששת המחוזות ונציג נוסף של כל מחוז. מכאן, שגם הבחירות בששת המחוזות עשויות להיות בעלות חשיבות רבה בבחירת נציגי הלשכה לוועדה. אם נוה ינצח בבחירות ויזכה לרוב במועצה הארצית, צפוי לוין לוותר - לפחות בשלב זה - על יוזמתו לשנות את הרכב הוועדה, הנושא השנוי במחלוקת ביותר ברפורמה, ולהסתפק בהסכמות עם נציגי הלשכה. אם הכנסת תבטל את הרוב המיוחס הנחוץ לבחירת שופטי העליון, יוכל לוין להעביר גם מינויים אלו. לעומת זאת, אם בכר ינצח ויזכה לרוב במועצה - לוין ימשיך לנסות לשנות את הרכב הוועדה ואולי גם יקדם את הצעת החוק לביטול מעמדה הסטטוטורי של הלשכה. הוא מתכנן שלא לכנס את הוועדה בהרכבה הנוכחי, לא לבחור מחליף לאסתר חיות ולענת ברון הפורשות באוקטובר ולא לאייש עשרות תקנים פנויים בערכאות השלום והמחוזי. ההנחה היא, שהמשרדים הגדולים וארגון הפרקליטים (המונה כ-1,000 חברים) תומכים בבכר, בעוד נוה נהנה בעיקר מתמיכה במשרדים הקטנים ובאיזורים שהם מעוזים של הימין ומפלגות הקואליציה. שיעור ההצבעה בבחירות בלשכה הוא לרוב נמוך, ולכן ליכולת להביא לקלפיות את התומכים תהיה השפעה רבה על התוצאות. בהעדר סקרים ומשום שמדובר במספר בוחרים קטן, אין כל יכולת להעריך מה יהיו התוצאות. בכר, בן 48, הוא שותף וראש מחלקת צווארון לבן במשרד ש.הורוביץ, מן הגדולים והוותיקים בארץ. הוא הצטרף למשרד בשנת 2019, לאחר 12 שנים כאחד מבכירי פרקליטות מחוז תל אביב (מיסוי וכלכלה). בפרקליטות עסק בכר בין היתר בתיקי נוחי דנקנר, פסגות, מליסרון ומיכאל גביש. בשנת 2019 הוא נבחר ליו"ר ועד מחוז תל אביב של הלשכה, החשוב מבין ששת המחוזות. במרס השנה בחרה המועצה הארצית את בכר לראש הלשכה עד לבחירות, בעקבות התפטרותו של אבי חימי בשל טענות להטרדה מינית. נוה, בן 55, עומד מאז 1999 בראש משרד אטיאס-נוה העוסק בתחומי הביטוח והנזיקין. בשנים 2015-2011 עמד נוה בראש ועד מחוז תל אביב, ובשנים 2019-2015 היה ראש הלשכה. נוה התפטר כאשר נחשפה פרשת "מין תמורת מינוי", בה נטען שקידם את מועמדותה של אתי כרייף לשיפוט במקביל לרומן שניהל עימה. התיק נגדו נסגר משום שהראיות העיקריות היו תכני הפלאפון שלו, אשר הגיע שלא כדין לידי המשטרה. נוה הורשע ביציאה וכניסה בנתב"ג שלא על-פי החוק, כדי להעלים מרעייתו את העובדה שנסע לחו"ל עם המאהבת דאז ואשתו כיום, בר כץ. ערעורו נדחה והוא יכול לבקש עד 12.7.23 רשות לערער לבית המשפט העליון. קרוב לוודאי שבקשה כזאת תידחה, ואזי תדון ועדת האתיקה של הלשכה בשאלה האם להשעותו. אם יוחלט כך, לא יוכל נוה לכהן בתפקיד כלשהו בלשכה בתקופת ההשעיה.