מבקר המדינה, מתניהו אנגלמן, מתריע שהתמשכות הליכי התכנון בוועדות המקומיות עלולה "לחשוף אותם ללחצים מצד בעלי עניין שונים לזירוז ההליכים ועקב כך אף להוביל לאי-סדרים". הדברים נאמרים בדוחות על השלטון המקומי שמפרסם אנגלמן (4.7.23). רוב הדוחות עוסקים נקודתית בשורה של רשויות, ורק במיעוטם מצביע אנגלמן על נושאים רוחביים. תוכניות בנייה נקודתיות. משנת 2016 התקבלו במוסדות התכנון 15,276 תוכניות בנייה נקודתיות (מהן 15,075 מפורטות), שהיו 61% מכלל התוכניות. למרות שמוסדות התכנון מחויבים להקצות משאבים לקידום תוכניות נקודתיות ואחרות כאחד, תרומתן של התוכניות הנקודתיות למשק הדיור קטנה בהרבה משל התוכניות האחרות (6,442 תוכניות נקודתיות מפורטות הציעו 86,277 יחידות דיור, ואילו 2,828 תוכניות אחרות הציעו 958,222 יחידות דיור). בוועדות המקומיות, פרק הזמן הממוצע לתכנון התוכניות הנקודתיות שמציעות שינוי משמעותי ארוך ב-60 ימים של תוכניות אחרות (421 לעומת 361 ימים). אף שמשקל תוכניות נקודתיות מפורטות בסמכות מקומית או מחוזית שהציעו תוספת יחידות דיור הוא 69.5% מכלל התוכניות המפורטות, תוספת יחידות הדיור שהן הציעו היא 8.3% בלבד מכלל התוספת שהוצעה על-ידי התוכניות המפורטות מסוג זה. הדבר עלול לגרום למעמסה ניכרת על עבודת מוסדות התכנון ובכך לפגוע ביעילות תפקוד הוועדות המקומיות והמחוזיות, וביכולתן לקדם מהלכים תכנוניים נרחבים וכוללניים יותר בראייה מתכללת. הימשכותם של הליכי התכנון והעומס במוסדות התכנון גם עלולים לחשוף אותם ללחצים מצד בעלי עניין שונים לזירוז ההליכים ועקב כך אף להוביל לאי-סדרים. חובות ארנונה. בסוף שנת 2020 עמדו חובות הארנונה בכל הרשויות המקומיות (כולל חובות מסופקים) על 31.7 מיליארד שקל, עלייה של 9% לעומת 2016. החובות המסופקים עמדו על 21.7 מיליארד שקל, עלייה של 12%. בשנים 2022-2020 הגישו מדי שנה 102-78 רשויות בקשות לאישור חריג לשינוי הארנונה, ואנגלמן מתריע: מצב זה אינו עולה בקנה אחד עם מטרת החקיקה - לאפשר העלאה חריגה במקרים מיוחדים בלבד; הוא הופך את החריג לכלל, ועלול לשמש אמצעי לעקיפת המנגנון והתכלית של דיני ההקפאה. בנובמבר 2022, יותר מ-16 שנים לאחר שהחליטה הממשלה על הצורך ברפורמה בתחום הארנונה, היא לא בוצעה. שתי הוועדות הבין-משרדיות שהוקמו למטרה זו לא גיבשו דוחות סופיים והמלצותיהם לא קיבלו את אישור השרים, לא פורסמו ולא יושמו. אחת התוצאות היא הבדלים משמעותיים בשיטת חיוב הארנונה בין רשויות שונות. שוני קיים גם בקביעת נהלים לטיפול במתן הנחות, ובכמה רשויות ניתנו הנחות בניגוד לדין ושלא בהתאם לתקנות. מבקרים פנימיים. הנתונים המצויים בידי משרד הפנים על המבקרים הפנימיים ברשויות המקומיות, ובכלל זה על היקף משרתם ועל המשאבים המוקצים להם, אינם מנוהלים, מאורגנים ומנותחים כראוי. הנתונים נאספים במקביל על-ידי אגפים שונים במטה המשרד ועל-ידי מחוזותיו ואינם מועברים ביניהם; הם נאספים באופן ידני, אינם מתעדכנים באופן שוטף וניכרים פערים בין הנתונים שמחזיק כל אחד מהגורמים; קצב התחלופה המהיר של מבקרים ברשויות מסוימות מקשה עוד יותר את שמירת העדכניות של הנתונים. שיעורן של הנשים המכהנות כמבקרות ברשויות המקומיות (23%) נמוך משיעורן בכלל האוכלוסייה, וברשויות לא-יהודיות שיעור זה נמוך עוד יותר (-6%). שכרן של נשים המכהנות כמבקרות ברשויות מקומיות נמוך ב-10% משכרם של גברים. 42% מהרשויות לא מפרסמות כלל דוחות ביקורת באתרים שלהן, ו-67% מהרשויות לא פרסמו דוחות ביקורת בשנת 2020. בחמישית מן הרשויות לא דנו מועצת העיר או ועדת הביקורת בדוחות לשנת 2020.

לא בודקים את חנויות הבשר

התקשרויות עם יועצים חיצוניים. בשנים 2022-2018 לא ביצע משרד הפנים ביקורת ומעקב על התקשרויות של הרשויות המקומיות עם יועצים חיצוניים, ולא בדק אם הן פועלות בעניין זה בהתאם להוראות הנוהל שקבע. עם זאת, ביוני 2022 הנחה משרד הפנים את רואי החשבון מטעמו לערוך בדיקה של נושא ההתקשרויות במסגרת הכנת דוחות מפורטים לשנת 2021 (נכון למועד הביקורת הדוחות לא פורסמו). כמו-כן, אין גורם במשרד הפנים שעוסק בנושא התקשרויות הרשויות המקומיות עם יועצים. השירותים הווטרינריים. מספר אתרי המכירה של בשר שנבדקו על-ידי הווטרינרים של הרשויות המקומיות בשנים 2021-2020 ובמחצית הראשונה של 2022 נמוך מעשירית ממספר אתרי המכירה שנכללו ברשימה המצומצמת שהעביר משרד הבריאות (לדוגמה: בשנת 2021 בוצעו 5,919 ביקורות באתרים למכירת בשר ומוצריו, מתוך 70,000 אתרים). משרד הבריאות לא הפיץ בקרב הווטרינריים הנחיות או נהלים המפרטים את סוגי האתרים שעליהם לבצע בהם פיקוח, ובכלל זה התייחסות לפיקוח על מוסדות. רק 0.5% מהובלות הבשר שבוצעו בשנת 2021 נבדקו על-ידי הווטרינרים (3,136 ביקורות בוצעו ברכבי הובלה אף שהיו 612,341 הובלות). נכון ליוני אשתקד, 39 רשויות מקומיות לא העסיקו וטרינר (15% מהרשויות) ו-45 רשויות העסיקו וטרינר שלא היה מוסמך לבצע פיקוח באתרים לממכר בשר ומוצריו (18% מהרשויות), כך שב-84 רשויות מקומיות (33% מהרשויות) לא התקיים פיקוח על אתרים למכירת בשר ומוצריו כמתחייב על-פי החוק. וטרינרים ברשויות חשופים במהלך עבודתם ברמה יום-יומית לאיומים ולאלימות פיזית ומילולית. לדוגמה: באוגוסט 2022 הותקפה מילולית הווטרינרית של עיריית יהוד-מונוסון בעת ביקורת במסעדה בעיר; באוקטובר 2021, בביקורת שערכה לשכת הבריאות המחוזית תל אביב של משרד הבריאות במסעדה בהרצליה, הותקף הווטרינר המחוזי; בדצמבר 2021 הוצת מבנה המחלקה הווטרינרית בעיריית בית שמש; ובינואר 2019 נורה ברגלו הווטרינר של עיריית טמרה. משרד הבריאות לא העביר הנחיות לרשויות המקומיות ולווטרינרים הרשותיים בנוגע לשמירה על ביטחונם האישי של הווטרינרים ברשויות.

אין אסדרה של הכבישים המקומיים

הטרדה מינית ברשויות. ב-12 הרשויות המקומיות שבדק משרד המבקר, הוגשו רק 18 תלונות על הטרדה מינית בשנים 2022-2018. מספר זה עשוי להצביע בין היתר על העדר הטרדות, אולם עשוי לנבוע גם מחשש של הנפגעים להתלונן, מהעדר מודעות לקיומו של אחראי, מחוסר היכרות עם החוק ומחוסר אמון ברשות המקומית שתטפל בתלונה כהלכה. אף שחלפו 20 שנה מאז נחקק החוק למניעת הטרדה מינית, משרד הפנים לא קבע הנחיות ונהלים לטיפולן של הרשויות המקומיות בהטרדות מיניות ולא פיקח על יישום החוק. בשיתוף הציבור (עובדים ברשויות המקומיות) שערך משרד המבקר נמצא, כי 14% מהמשיבים מסרו, כי הוטרדו או ידוע להם על מישהו אחר שחווה לדבריו הטרדה מינית בשלוש השנים האחרונות במסגרת העבודה ברשות. 22% הגדירו את מקום העבודה ברשות כלא בטוח או בטוח במידה בינונית מפני הטרדות מיניות. בעיריות נצרת, אלעד ואום אל-פחם היה שיעורם הגבוה ביותר (42%, 31% ו-30% בהתאמה). 51% אינם מכירים את זהות האחראי או חושבים שאין אחראי לנושא ברשות המקומית. כבישים ברשויות. אף שהדרכים העירוניות הן יותר ממחצית הכבישים בישראל, אין שום גורם ממשלתי המאסדר ומפקח את תחזוקת הדרכים שבתחומי הרשויות המקומיות. הרשויות המקומיות מחויבות על-פי דין לתחזוקת הדרכים שבתחומן, אולם בהעדר נורמות לתכנון ולניהול בעניין תחזוקת הדרכים העירוניות, כל אחת מהן קובעת לעצמה את אופן תחזוקת הדרכים בתחום שיפוטה ואת היקף התחזוקה, בלי שייעשו פיקוח ובקרה על כך וללא סטנדרטים רוחביים.