|
הנוסח שהוכן לקריאה הראשונה כלל את היסודות הבאים: - גביית דמי חסות תוך ניצול מצוקה ללא איום - מוצע לקבוע עבירה חדשה שעניינה גביית דמי חסות בדרך של ניצול מצוקה, ללא יסוד של איומים, עם עונש מרבי לצדה של 5 שנות מאסר, כל עוד הניצול לא הביא את הקרבן להעביר את דמי החסות, ושל 7 שנות מאסר אם הקרבן שילם בפועל את דמי החסות. נוסח הסעיף החדש מתבסס על עבירת העושק הקבועה בסעיף 431 לחוק העונשין, שעונשה 3 שנות מאסר.
- חזקת מודעות - לעניין עבירה חדשה זו (של ניצול מצוקה ללא איום), הוועדה השתכנעה כי יש הצדקה לקביעת חזקה המעבירה את נטל ההוכחה למי שמקבל, באופן מתמשך או שיטתי, תשלום שלא הולם את שווי העסקה, אם לפני כן התרחשו אירועים בסביבתו של הקורבן, אשר מעצם טיבם עלולים לגרום לחשש לגוף או לרכוש. בהתקיים נסיבות אלו, תקום חזקה כי העבריין ידע שהתשלום נעשה עקב מצוקה, אלא אם כן יוכיח אחרת.
- גביית דמי חסות באיומים - מוצע לקבוע עבירה נוספת, חמורה יותר, של גביית דמי חסות באיומים, שהעונש בצידה יעמוד על 7 או 9 שנות מאסר, כתלות בהעברת התשלום מצד הקורבן בפועל, בהתאמה. יסודות עבירה זו חופפים ליסודות עבירת הסחיטה בחוק העונשין, שעונשה גם הוא 7 או 9 שנות מאסר.
- עונש מזערי - מוצע לקבוע עונש מינימום לשתי העבירות הקבועות בסעיף, שלא יפחת מרבע העונש המרבי לעבירה, שלא יהיה כולו על-תנאי, אלא אם כן יירשמו טעמים מיוחדים.
- סעיף דיווח - הוועדה הוסיפה סעיף מפורט של חובת דיווח על יישום הוראות סעיף החוק החדש, למשך עשר השנים הראשונות מכניסת התיקון לתוקף. חובת הדיווח תחול על מספר חקירות שנפתחו בגין העבירה החדשה, מספר כתבי אישום שהוגשו בגינה, העונשים שהוטלו, והסכומים שחולטו.
יו"ר הוועדה, ח"כ שמחה רוטמן: "הייתי מעוניין מאוד לאשר את החוק עוד בכנס הזה, לאחר שהנוסח עבר שינויים רבים. עם זאת, טרם הוצגו בפנינו הנתונים על כתבי האישום והעונשים בגין תופעת דמי החסות, ולכן לא נוכל להצביע על הצעת החוק היום". עו"ד אפרת חקאק, מהייעוץ המשפטי לוועדה: "נוסח החלק הראשון להצעת החוק מבוסס על נוסח ארכאי של עבירת העושק ולכן הוא מאוד רחב. כמו-כן, לגבי חזקת המודעות- יש בה סכנות להרחבת מעגל האנשים שעכשיו נחשיב כעבריינים, או עבריינים בפוטנציה שנטל ההוכחה יעבור אליהם. לגבי העבירה הפחות חמורה שעניינה גביית דמי חסות ללא איום- לפני הקריאה הראשונה הפרדנו בין עסקת דמי חסות שלא הושלמה, שם העונש המרבי 5 שנים לבין עסקה שהושלמה שם העונש המרבי 7 שנים. אני לא חושבת שנכון לעשות זאת בעבירה עצמה, כי העונש המרבי מספק כלי לבית המשפט לקבוע את העונש בנסיבות המקרה, מצד שני, אם יישאר בנוסח החוק עונש מינימום, אז ככל הנראה עדיף להשאיר את שתי האפשרויות, כי לא נכון לתת עונש מינימום במקרה בו העסקה לא הושלמה. אני מאוד מוטרדת מכך שעד כה אין לנו נתונים על השולחן". היו"ר ח"כ רוטמן: "ברגע שיש איום, טווח הענישה הוא 9-7 שנים. לעומת זאת, דרשת דבר שלא מגיע לך כדין, תמורה שאינה סבירה - אין את רכיב האיומים, אין רלוונטיות לקבוע את המדרג של 7-5 שנים. פרק זמן של 5 שנים נראה קצר מדי להוראת השעה, ואני צופה שהיא תוארך ל-10 שנים. אפשר לקבוע שהוראת השעה תהיה למשך 5 שנים והארכתה לתקופה נוספת תהיה באישור ועדת החוקה ולא בחקיקה בשלוש קריאות". ח"כ אלמוג כהן (עוצמה יהודית): "מה המענה למקרה בו אין איום, ויש הצעה עסקית לשותפות, אך בעל העסק מכיר את המוניטין ואת האקלים העסקי, לא מדובר באיום רשמי אך בעל העסק מבין ביסוד הנפשי שגובים ממנו דמי חסות".
|