ועדת השרים לחקיקה תומכת בהצעת חוק שמטרתה להילחם בהטרדות מיניות במקום העבודה ולהרחיב את ההגנה לקבוצה רחבה יותר של עובדים. הטרדה מינית, בעיה חברתית נרחבת הפוגעת במיוחד בנשים, פוגעת בכבוד האדם, בפרטיות ובשוויון. גם ההשפעה הכלכלית של תופעה זו היא משמעותית. החוק למניעת הטרדה מינית, התשמ"ח-1998, כבר אוסר הטרדה מינית ומכיר בה הן כעבירה פלילית והן כעוולה אזרחית, המזכה את הנפגעים בפיצויים.
הצעת החוק, שמאחוריה ששון גואטה (ליכוד) ושלי טל מירון (יש עתיד), מתייחסת לנושא ההטרדה המינית במסגרת יחסי עבודה, מתוך הכרה בדינמיקה הכוחנית וההיררכיות הקיימות לרוב במקום העבודה. היא מדגישה את אחריותם של מעסיקים למנוע הטרדות מיניות והטרדות במסגרת העסקה. נטל ההוכחה בתביעות עבודה הקשורות להטרדה מינית מוטל על המעסיקים, דבר המדגיש את חומרת הדין שבה מתייחס החוק למקרים כאלה.
החוק הקיים אומנם הרחיב את החובות המוטלות על המעסיקים כך שיכללו גם קבלני כוח אדם ועובדיהם. עם זאת, החוק התעלם מקבוצה משמעותית של עובדים שלא זוכה לאותה הגנה. מדובר בעובדי קבלני שירות המועסקים על-ידי מזמיני שירותים.
מטרת ההצעה החדשה היא להרחיב את תחום החוק כך שיכלול גם עובדי קבלן שירות. היא מתייחסת לצורך בהגנה שווה לכל העובדים, ללא קשר ליחסי העבודה הספציפיים. בדברי ההסבר נכתב כי אין להוציא את עובדי קבלני השירותים, לרוב הזוטרים ביותר בהיררכיות הארגוניות, מההגנות מפני הטרדה מינית הקבועה בחוק.
השינויים המוצעים מבקשים לתת מענה למצבים שבהם עובדי קבלן שירות עלולים להיות נתונים להטרדה מינית בתוך מקום העבודה. למשל, מנהל אחזקה שמטריד מינית עובדת ניקיון או מנהל כוח אדם שמטריד מאבטח. מקרים אלו כרוכים ביחסי כוח לא שוויוניים שיכולים לעכב את הקורבנות מלהביע התנגדות להטרדה. הצעת החוק מכירה בצורך לתייג נסיבות כאלה כהטרדה מינית, ללא קשר לשאלה אם הקורבן התנגד להתנהגות.
כמו-כן, הצעת החוק כוללת הגדרות של "מעסיק בפועל", "קבלן כוח אדם", "מזמין שירות" ו"קבלן שירות" להבהרת תחולת החוק ביחסי עבודה משולשים הכוללים עובדים, מעסיקים וחברות כוח אדם או שירותים.
הצעת החוק תאושר בקריאה טרומית כפוף להתניות שתציב הממשלה.