אלימות כלכלית בין בני זוג היא אלימות במשפחה לעניין סיווגו של אסיר ויכולה למנוע ממנו שחרור מוקדם. כך קובע (10.7.23) נשיא בית המשפט המחוזי בחיפה, רון שפירא. עידן ציון הודה והורשע בקבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות, לאחר שהוציא 250,000 שקל משתי נשים עימן קיים קשר רומנטי, כאשר הציג את עצמו בצורה שקרית כאלמן וכמי שסובל מבעיות רפואיות קשות. ציון מרצה מאז פברואר 2021 שלוש שנות מאסר. שירות בתי הסוהר מגדיר את ציון כעבריין אלימות במשפחה, ולפיכך אין הוא זכאי לשחרור מינהלי מוגבר. שפירא דחה את עתירתו של ציון נגד החלטת השב"ס, לאחר שציין תחילה שמדובר בהחלטה מינהלית שההתערבות בה מצומצמת ושאין לאסיר זכות מוקנית לשחרור מוקדם. עוד הוא אומר כי הודאתו של ציון מלמד שהעבירות נעשו בין בני זוג, והיו - כדברי בית המשפט שגזר את דינו - "מעשה נבזי המלמד על רשעות והעדר חמלה אנושית בסיסית". ציון גרם לשתי הנזקים גם נזקים לא-ממוניים, שכנראה היו משמעותיים עוד יותר מאשר הנזקים הכספיים. לדברי שפירא, מעשיו של ציון היו "ניצול חולשה ואלימות כלכלית... אלימות כלכלית כלפי נשים הינה ביטוי של יחסי כוח וניסיון של גברים לשמר את עליונותם תוך שמירת השליטה בנשותיהם/בנות זוגם באמצעים של השפעה כלכלית ויצירת תלות כלכלית". בנסיבות המקרה, קובע שפירא, ניתן לומר שמדובר באלימות בני זוג, לכל הפחות לצרכים מינהליים של סיווג אסיר ושחרור מוקדם. שפירא מוסיף: "הפרשנות המינהלית לביטוי 'אלימות במשפחה' יכולה להיות רחבה יותר מזו של הדין הפלילי ולכלול תחת ההגדרה גם אלימות כלכלית, כפי שבאה לידי ביטוי במקרה שבפנַי וכפי שנשקלה ע"י גורמי שב"ס במסגרת שיקול הדעת המינהלי המסור להם. זאת גם במקרים בהם טיבו של המעשה אינו מאפשר הטלת סנקציה עונשית במסגרת המשפט הפלילי. כך במקרה שבפנינו, שעניינו בהפעלת סמכות מינהלית על בסיס ראיות מינהליות ותוך הפעלת שיקול דעת מנהלי במסגרת הליכים השונים מהליכי בירור האשמה במסגרת הפלילית".